אַ-דַּוַּארַה (בערבית: הדוّارة) היה כפר ערבי באצבע הגליל, כ-7 קילומטרים דרום-מזרחית לאל-ח'אלצה (היום קריית שמונה). הכפר שכן בגובה 75 מטרים מעל פני הים. בתקופת המנדט הבריטי (שלטון בריטניה בארץ) השתייך לנפת צפת במחוז הגליל. התושבים עזבו בזמן מבצע יפתח במלחמת העצמאות ב-1948.
מקובל שהכפר התחיל בתקופה העות'מאנית, במחצית השנייה של המאה ה-19. תושביו היו בעיקר מוסלמים שעבדו בחקלאות. הם גידלו תבואה, ירקות ופירות הדר.
ב-1931 נמנו בכפר 552 נפשות. בסקר 1945 נרשם מספר של כ-700 תושבים, ושטח הכפר היה 2,717 דונמים (דונם, יחידת מדידת שטח), כולל 170 דונם שטחים ציבוריים. בשנות ה-40 רכשה קבוצה יהודית 2,753 דונם מאדמות המערב של הכפר. על אדמות אלו הוקמו שני קיבוצים: בשנת 1940 הוקם חוליות (שמו שונה מאוחר יותר לשדה נחמיה) וב-1942 הוקם עמיר.
לפי תוכנית החלוקה של 1947 נכלל הכפר בתחום המדינה היהודית. במאי 1948 כפרים באזור עמק החולה, כולל א-דווארה, ננטשו. על פי ההיסטוריון בני מוריס, בין גורמי הפינוי היו נפילת צפת, רעשי המרגמות ולוחמה פסיכולוגית שהופעלה באזור. במקביל הודיעה עדות של מפקד במבצע יפתח כי הועברו הוראות מחוץ לארץ (כנראה מסוריה) לפינוי האזור.
כיום שוכנים על אדמות הכפר הקיבוצים שדה נחמיה ועמיר. מהכפר נותרו שרידים מועטים של בתים. רוב האדמות משמשות לבריכות דגים.
א-דווארה (בערבית: הדוّارة) היה כפר ערבי. הוא עמד באצבע הגליל. אצבע הגליל, שם של חלק באזור הגליל. הכפר היה כ-7 ק"מ מדרום־מזרח לקריית שמונה של היום. הוא ישב בגובה 75 מטר מעל פני הים.
הכפר נוצר כנראה בסוף המאה ה-19. התושבים היו מוסלמים. הם עבדו בחקלאות. גידלו תבואה, ירקות ופירות הדר. ב-1931 חיו בכפר כ-552 אנשים. ב-1945 חיו בו כ-700 אנשים. שטח הכפר היה 2,717 דונם. דונם, יחידת מידה לשטח.
בשנות ה-40 נקנו אדמות של הכפר על ידי קבוצות יהודיות. שם הוקמו שני קיבוצים: שדה נחמיה ועמיר.
במאי 1948 רוב התושבים עזבו. זה קרה בזמן מבצע יפתח. מבצע יפתח, מבצע צבאי בשנת 1948. יש עדויות שאנשים עזבו בגלל פחד מהלחימה והוראות לעזוב מאזור מחוץ לארץ.
היום על האדמות יש את הקיבוצים שדה נחמיה ועמיר. נותרו רק שרידים בודדים של בתים. רוב האדמה משתמשת כיום לבריכות דגים.
תגובות גולשים