באנג

באנג (מתאית: บ้อง, "קנה חלול") הוא כלי לעישון המכיל בקבוק וצינור דק.
בסוף הצינור יש קונוס הנקרא "ראש", שבו שמים את החומר לעישון.
בתוך הבאנג מוסיפים מעט מים. המים מקררים את העשן וסופגים חלקיקים כבדים.

העישון נעשה על ידי הצבת החומר ב"ראש", בערותו ושאיפת העשן דרך הפיה.
בגלל הפשטות, אפשר להכין באנג בבית מבקבוק פלסטיק או לקנות באנג מזכוכית.
קיימת גרסת אלתור שנקראת "באקט", דלי ובקבוק משקה שמחוברים יחד.

באנג נותן השפעה מהירה וחזקה יותר מאשר גלגול לסיגריה.
זה קורה כי נצרכת כמות גדולה של חומר בזמן קצר.
בנוסף, החומר הפעיל העיקרי בקנאביס, THC, מתאדה בטמפרטורות גבוהות.
החומר שמתחמם בנייר הגלגול פחות קיים כאן, ולכן פחות כימיקלים של נייר נשאפים.
המים מסלקים חלק מהחומרים הרעילים כי הם מסיסים במים.
לעומת זאת, מסיסות ה‑THC במים נמוכה מאוד, ולכן המים לא מסירים אותו.
המעבר במים גם מקרר את העשן, אך שאיפת עשן חם עדיין עלולה לפגוע בקנה הנשימה.

מים אינם מסננים את כל הרעלים. יש קשר בין שימוש בבאנג למחלות ריאה.
מחקר מ‑2008 דיווח שחלק מהמשתמשים חוו שיעול, קוצר נשימה וכאבי חזה.
שימוש בבקבוק פלסטיק בתור באנג עלול להיות מזיק. הפלסטיק משחרר כימיקלים בחום.
עישון בקונג עשוי גם לגרום להפרעות בתפיסות, הזיות או לפרוק חרדה אצל רגישים.

בישראל שונו חוקי הסמים ב‑24 ביוני 2008. החוק אסר ייצור ושיווק כלים לצריכת חומרים אסורים,
כולל באנג. עבירה על ההוראה עלולה להוביל לעונש מאסר של עד חמש שנים.

באנג הוא כלי לעישון. קנה חלול (קנה = צינור).
יש בו צינור וקונוס קטן שנקרא ראש. שם שמים את החומר.
מכניסים מים כדי לקרר ולסנן את העשן.

מדליקים את החומר ב"ראש" ושואפים את העשן דרך הפה.
חלק מהבאנגים עושים בבית מבקבוק פלסטיק.
יש גם באנג מזכוכית שמוכרים בחנויות.

עישון בבאנג יכול לתת השפעה חזקה ומהירה.
THC (החומר הפעיל בקנאביס) עובד טוב בחום גבוה.
המים מסלקים חלק מהחומרים הרעים, אבל לא את כולם.
שאיפה של עשן חם יכולה לפגוע בדרכי הנשימה.

לעיתים משתמשים מדווחים על שיעול וקושי לנשום.
בקבוקי פלסטיק חמים עלולים לשחרר חומרים רעים.
עישון יכול גם לגרום לחרדה או לתחושות מוזרות אצל אנשים מסוימים.

בישראל אסור לייצר או למכור באנג מאז 2008.
מי שעובר על החוק עלול לקבל עד חמש שנות מאסר.