בדיקות לא הורסות (בל"ה), נקראות גם בדיקות אל הרס או בדיקות לא הרסניות. אלו בדיקות שבודקות פריטים וחלקים בלי לפגוע בהם. הן מנוגדות לבדיקות הרסניות, שבהן בודקים פרט עד שהוא מתקלקל.
בדיקות לא הורסות משמשות בעיקר בתעשייה כדי לבדוק חלקים קיימים מבלי להרוס אותם. כך אפשר לבדוק כמעט כל פריט שחשוב לשמור עליו.
משתמשים בבדיקות אלה כדי למצוא פגמים ולהבטיח שהחומרים מתאימים למפרט האיכות. בדיקות יכולות לבדוק גם את ההרכב הכימי של חומר גלם.
בעיות עיקריות במערכות תעשייתיות נגרמות מעייפות חומר (מתרחש כשהחומר נשחק ממחזורים חוזרים), חלודה (ריקבון בברזל בגלל מים או רטיבות) וריתוך לקוי (חיבור מתכת שלא בוצע טוב). סדקי מאמץ נובעים מצורת עומס חוזרת, ולכן ניתן לצפות אותם ולהתכונן מראש. בדיקות לא-הרסיות אמורות לאתר סדקים וחלודה לפני שהם גורמים לכשל.
1. זיהוי תקלה או התקרבות מועד פג תוקף הנדסי לפריט.
2. ביצוע בדיקה לא הורסת לפי הוראה טכנית.
3. אם נמצא כשל - ניתוחו והערכת נזק.
4. טיפול מונע או מתקן, או החלפת הפריט.
5. בדיקות חומר גלם: כדאיות לפני ייצור, בדיקת הרכב וחומר בקבלה.
על פי תקנים אמריקאיים ואירופיים יש שלוש רמות הכשרה לטכנאי בל"ה. הסמכה לרמה 3 של ASNT מתבצעת בארצות הברית. רמה 3 של EFNDT נעשית באירופה ובישראל דרך העמותה הישראלית הלאומית לבדיקות לא הורסות. גוף ההסמכה של העמותה רשאי גם לבדוק ולהסמיך מטעם TUV הגרמני. בישראל יש בודדים המוסמכים לרמה 3.
בישראל קיימות מחלקות פנימיות לבדיקות לא הורסות בכמה גופים, כולל חלק מיחידות צה"ל ובעיקר בחיל האוויר. יש ארבע חברות פרטיות המורשות לתת שירותי בדיקות לא הורסות, ושני מכוני הדרכה והסמכה לרמות 1 ו־2. במרכז למחקר גרעיני שורק מתקיימת פעילויות מחקר ופיתוח בתחום.
רבים מהתקלות והתרסקויות שאינן נובעות מתקלות טייס או מחשב נגרמות מעייפות חומר. לכן חיל האוויר שם דגש על איתור סדקים קטנים ומעקב אחרי התפתחותם. מערך הבל"ה בחיל האוויר פועל תחת פיקוד ענף מבנה מטוס בלצ"ד. המערך כולל אנשי שטח ומטה ונחשב מתקדם טכנולוגית. בין השאר משתמשים בווידאוסקופים ניידים, רדיוגרפיה דיגיטלית ומערכות זמן אמת, אולטרסאונד, זרמי ערבולת ניידים, ומכשור אוטומטי (רובוטי), בעיקר בתחום זרמי הערבולת. חיל האוויר פועל לפי תקנים שונים ומבצע תיעוד והסמכה מקצועית בבסיס תל נוף, ביחידת האחזקה האווירית.
בדיקות לא הורסות (בל"ה) הן בדיקות שלא שוברות את הפריט. הבדיקה בודקת אם משהו בסדר בלי להרוס.
בחברות ובמפעלים בודקים חלקים חשובים בעזרת בדיקות לא הרסיות. כך שומרים על החלקים.
הבדיקות עוזרות למצוא בעיות בחומרים. אפשר לבדוק גם מאיזה מתכת עשוי החלק.
פגמים נגרמים לעתים מעייפות של החומר. עייפות חומר פירושה שהוא נשחק מלהיות עובד הרבה. חלודה היא ריקבון של מתכת בגלל מים. ריתוך (חיבור מתכת בחום) לקוי עלול גם הוא לגרום לבעיות. בדיקות לא הורסות עוזרות למצוא סדקים (פיצול קטן) לפני שהם גדלים.
1. מזהים תקלה או מועד לבדיקת פריט.
2. מבצעים את הבדיקה לפי הוראה.
3. אם נמצא כשל - בודקים מה צריך לתקן.
4. מתקנים או מחליפים את החלק.
יש שלוש רמות הכשרה לטכנאי בדיקות. הסמכות רמה 3 ניתנת בארה"ב ובאירופה דרך גופים מיוחדים.
בישראל יש יחידות צבאיות ובמיוחד בחיל האוויר שעוסקות בבדיקות אלה. יש גם חברות פרטיות שמספקות שירות כזה. במרכז שורק עושים מחקר ופיתוח.
חיל האוויר מחפש סדקים זעירים במטוסים. הם משתמשים במכשירים מיוחדים כמו מצלמות פנימיות (וידאוסקופים), רדיוגרפיה דיגיטלית, אולטרסאונד ומכשירים ניידים אחרים. כך מונעים תקלות ומדווחים על מה שצריך לתקן.
תגובות גולשים