בואש מפוספס

בואש מפוספס (שם מדעי: Mephitis mephitis) הוא יונק אוכל-כול ממשפחת הבואשיים. הוא נפוץ בצפון אמריקה, כולל בצפון מקסיקו, בדרום קנדה ובארצות הברית. זהו המין הגדול במשפחה. כמו שאר הבואשיים, הוא יכול להפריש נוזל מצחין כדי להרחיק חיות אחרות.

צבעו שחור עם פס לבן לאורך כל אחד מצדי הגוף. שני הפסים נפגשים באזור העורף וצורתם יוצרת אזור לבן רחב. במצחו יש פס לבן צר. גודלו דומה לחתול ביתי: משקל 2.7, 6.3 ק"ג ואורך גוף ללא הזנב 33, 46 ס"מ. הזנב עבה, 18, 25 ס"מ ולעיתים קצהו לבן. לעיתים נוכחותו מאובחנת קודם כל על פי ריחו, כי יש לו בלוטות ריח (בלוטות ליד פי הטבעת שמייצרות נוזל מצחין) שיכולות לפלוט ריח חזק כשהוא מרגיש מאוים.

הבואש המפוספס פעיל בעיקר בלילה. הוא מתחיל לחפש מזון זמן קצר אחרי שקיעת החמה. התזונה כוללת עכברים, ביצים, נבלות (גופות של חיות מתות), חרקים, זחלים וגרגרים. עם הזריחה הוא חוזר אל המאורה, שיכולה להיות באדמה, מתחת לבניין או מתחת לסלע. זכרים חיים לבד, ואילו מספר נקבות עשויות לגור יחד.
באביב ובסתיו אוספים הבואשים שומן לעונת החורף. הם פחות פעילים בחורף אבל אינם נכנסים לתרדמת חורף מלאה. בחורף הם עלולים להישאר במאורה לאורך תקופות ארוכות, לעתים עד 100 ימים. משך ההפחתה בפעילות משתנה לפי מיקום גאוגרפי, קצר בדרום וארוך בצפון. הם תורמים לשמירה על הסביבה בכך שהם אוכלים מכרסמים וחרקים, ורק לעיתים נדירות פוגעים בעופות משק.

הרבייה נעשית בפברואר-מרץ. לאחר היריון של כ־63 יום נולדים בחודש מאי חמישה או שישה גורים. הגורים נולדים עיוורים וחרשים; הם פוקחים עיניים בגיל שלושה שבועות. האם מניקה אותם במשך שמונה עד עשרה שבועות. הזכרים לא משתתפים בטיפול בגורים. בטבע הם יכולים לחיות עד כשנתיים-שלוש, אך רבים אינם שורדים את החורף הראשון. בשבי הם מסוגלים לחיות עד כ־15 שנה.

בואש מפוספס (Mephitis mephitis) הוא חיה יונקת שחיה בצפון אמריקה. הוא גדול יחסית במשפחת הבואשיים. הוא יכול להוציא נוזל מסריח כדי להרחיק חיות אחרות.

הגוף שחור עם פס לבן בכל צד. הפסים נפגשים באזור העורף. יש פס לבן גם במצח. גודלו דומה לחתול ביתי. הוא שוקל כ־2.7, 6.3 ק"ג ואורכו 33, 46 ס"מ בלי הזנב. הזנב עבה וארוך כ־18, 25 ס"מ. לעיתים מריחים אותו לפני שרואים אותו, בגלל בלוטות ריח (איבר שמייצר ריח חזק) ליד פי הטבעת.

הוא פעיל בלילה. אחרי השקיעה הוא יוצא לחפש אוכל: עכברים, ביצים, נבלות (גופות של חיות מתות), חרקים, זחלים וגרגרים. בבוקר הוא חוזר למאורה, למשל באדמה או מתחת לסלע. הזכר חי לבד, ונקבות לפעמים חיות ביחד. בסתיו הם צוברים שומן לעונה הקרירה. בחורף הם פחות פעילים, אך לא נכנסים לתרדמת חורף מלאה. לפעמים הם נשארים במאורה זמן רב, עד כ־100 ימים. הם עוזרים כי אוכלים מכרסמים וחרקים. רק לעיתים נדירות פוגעים בעופות משק.

הם מתרבים בפברואר-מרץ. אחרי הריון של 63 יום נולדים בתחילת מאי חמישה או שישה גורים. הגורים נולדים עיוורים וחרשים. הם פוקחים עיניים בגיל שלושה שבועות. האם מניקה אותם שמונה עד עשרה שבועות. הזכרים לא עוזרים בגידול. בטבע הם עשויים לחיות עד שנתיים-שלוש. בשבי הם יכולים לחיות עד כ־15 שנה.