בולוס פמפיגואיד

בולוס פמפיגואיד היא מחלה אוטואימונית (המערכת החיסונית תוקפת בטעות את העור). היא מופיעה כשלפוחיות ובועות על פני העור.

המחלה שכיחה יותר מפמפיגוס. בדרך כלל היא מתבטאת בגלים של התלקחויות והחלמות, ולבסוף נחלפת בתוך כעשר שנים.

נגעים בדרך כלל במפשעות, בתי השחי ואזורים פלקסוריים (אזורים שמתכופפים) של הגפיים. לפעמים רואים רק פריחה בלי שלפוחיות.

הגורם הוא נוגדנים מסוג IgG (סוג של חלבון שנלחם בפתוגנים) המכוונים לאנטיגן שנקרא בולוס פמפיגואיד. אנטיגן זה נמצא במידסמוזום (החיבור בין תאי העור לשכבת הבסיס).
הקשר בין הנוגדן לאנטיגן מפעיל את מערכת המשלים (קבוצת חלבונים שמגבירה את התגובה החיסונית) ולימפוציטים. הם גורמים לשחרור אנזימים פרוטאוליטיים (מפרקי חלבונים) ההורגים את רקמת הבסיס.



הטיפול דומה לזה בפמפיגוס ונועד לדכא את מערכת החיסון. משתמשים בסטרואידים ובתכשירים מדכאי חיסון, אך במינון נמוך יותר מאשר בפמפיגוס. לעיתים משלבים גם טיפול אנטי-דלקתי כדי לשפר את התגובה ולקבל סינרגיה בין התרופות.

בולוס פמפיגואיד היא מחלת עור שבה יוצאות בועות ושלפוחיות על העור.

זו מחלה אוטואימונית. כלומר המערכת ההגנה תוקפת בטעות את העור.

המחלה נפוצה יותר מפמפיגוס. היא באה בגלים של החמרה והטבה. בדרך כלל עוברת בתוך כעשר שנים.

הנגעים מופיעים במפשעות, בתי השחי ובחלקים שמתכופפים בידיים וברגליים. לפעמים יש רק פריחה בלי בועות.

בגוף נוצרים נוגדנים מסוג IgG (חלבונים). הם תוקפים אנטיגן שנמצא במקום שמחבר תאי עור לשכבה התחתונה. זה מפעיל חומרים שנקראים אנזימים (חומרים שמפרקים חלבונים). הם פוגעים בשכבת הבסיס של העור.



הטיפול מדכא את מערכת החיסון. משתמשים בסטרואידים במינון נמוך יותר מאשר בפמפיגוס. לפעמים מוסיפים גם תרופות נגד דלקת.