בומבוס האדמה (Bombus terrestris) היא דבורה מהסוג בומבוס. היא נפוצה ברחבי אירופה והלבנט, והופיעה בישראל במחצית הראשונה של המאה ה‑20 בגליל העליון. מאז היא מתפשטת דרומה. בגלל שיש לה ערך מאביק (יצור שמעביר אבקה בין פרחים), היא הובאה גם למדינות אחרות ולעתים הפכה שם למין פולש.
זו דבורה חברתית. בכוורת, המבנה שבו הדבורים חיות, יש מלכה אחת ו‑70, 400 פועלות. מלכה היא הנקבה שמטילה ביצים. פועלות הן הנקבות שעובדות בכוורת. פועלות הבומבוס אינן מקריבות את עצמן בעת הגנה; הן יכולות לעקוץ אבל לא מתות מכך. הפועלות קטנות יותר מהמלכה: 1.5, 2 ס"מ מול 2, 2.7 ס"מ אצל המלכה. הגוף עבה יחסית, החזה ובטנה שחורים, ובחלק התחתון של הבטן יש פס צהוב ואז פס לבן. על גופן יש יותר שערות מאשר לדבורת הדבש, וזה משפר את היכולת להאבקה.
לבומבוס יש חשיבות חקלאית בישראל. היא מאביקה (מעבירה אבקה) גידולי סולניים כמו עגבנייה, פלפל וחציל. סולניים דורשים לעיתים האבקת זימזום, רטט של הדבורה שמוציא אבקה מהאבקנים. בומבוס מבצעת את הרטט הזה בעזרת שרירי גופה, וזה מקל על ההפריה. היא גם מאביקה דלועיים כמו מלון וגם שיחי פרי ואבוקדו. היא פעילה גם בטמפרטורות נמוכות (מ‑8 מעלות צלזיוס) ולרוב היום עד כ‑18 שעות.
מחקרים ישראליים הראו שלדבורים אלה יש יכולת למידה מהירה ויצירתיות. בניסוי, דבורי בומבוס גרסו ועטפו חלקים בכוורת. זה שיפר את הבידוד והמאזן של הלחות בכוורת.
הכנסת בומבוס מסחרית וההתרחבות שלה בטבע עלולות לפגוע בדבורים הבריות. במחקר בפארק הכרמל נצפתה ירידה בשיחור (איסוף צוף ואבקה) של דבורי בר במקום שבו בומבוס התרחבה. הבומבוס פעילה מוקדם בבוקר, וכאשר היא מנצלת את הצוף, נשאר פחות לצמחים ולמינים אחרים. כך זה עלול לפגוע בהצלחת הרבייה של מיני צמחים ובאוכלוסיות דבורים שאינן מותאמות להאבקה על ידי בומבוסים.
בישראל הבומבוס הגעתה מלבנון והשתרשה. הסיבות להתפשטות עשויות לכלול פעילות אנושית, הרחבת שטחי גינון, שריפות טבעיות ושימוש מסחרי בחוות דבורי בומבוס.
בומבוס האדמה (Bombus terrestris) היא דבורה גדולה ושעירה. היא חיה באירופה ובאזור הים התיכון. בישראל היא הופיעה בתחילת המאה העשרים בגליל העליון וממשיכה להתפשט.
הבומבוס גרה בקבוצה בכוורת. כוורת היא הבית של הדבורים. יש שם מלכה אחת. מלכה היא הדבורה שמטילה ביצים. יש גם פועלות. פועלות עובדות בכוורת ואוספות אבקה וצוף. אבקה היא אבקה זעירה בפרחים. צוף הוא הנוזל המתוק שבפרח.
הבומבוס עבה ושעיר, עם פס צהוב ובסוף הבטן פס לבן. היא פחות תוקפנית מאשר דבורת הדבש. היא לא עושה הרבה דבש, אבל היא עוזרת בהאבקה. האבקת זימזום היא רטט שהדבורה עושה כדי לשחרר אבקה מהפרח. בזכות זה עגבניות, פלפלים וחצילים מופרים טוב יותר.
הבומבוס יכולה לעבוד גם בקור יחסית, מ‑8 מעלות. היא פעילה הרבה שעות ביום. מדענים ראו שהיא לומדת מהר ונהיית יצירתית. ניסוי הראה שהדבורים אספו חומר ועיטרו את הכוורת כדי לשמור על חום ולחות.
כאשר בומבוס מגיעה למקום חדש, היא עלולה להתחרות בדבורים הבריות. זה קורה כי היא אוספת צוף מהר. אז לדבורים אחרות יש פחות מזון. זה יכול לפגוע בצמחים ובדבורים שלא מותאמות לבומבוס.
הבומבוס הגיעה לארץ מלבנון. יתכן שהאדם, גינות חדשות ושריפות עזרו לה להתפשט.
תגובות גולשים