בוני וקלייד

בוני פארקר נולדה ב-1 באוקטובר 1910 בטקסס. אביה מת כשהייתה בת ארבע, ומשפחתה עברה לגור בדאלאס. היא הייתה תלמידה מצטיינת שאהבה לכתוב, זכתה בפרסים והצטיינה בכתיבה יוצרת. בוני נישאה ב-1926 לרוי תורנטון, אך הנישואין לא החזיקו מעמד. לאחר הפרידה פגשה את קלייד בארו, והם הפכו לשותפים רומנטיים ולחלק מחבורת פשע.

קלייד בארו נולד בקצה שנות העשור הראשון של המאה ה-20 בטקסס. גדל במשפחה ענייה והחל בפשעים כבר בגיל צעיר, כולל גנבות רכבים ושוד חנויות. למרות שמקובל לחשוב שברוב פעילותו שדד בנקים, בארו העדיף לפעמים שוד חנויות ותחנות דלק. בין 1927 ל-1929 הוא עבד ועבר מעצירות קצרות למאסר. בארו הושפע מחוויות בכלא, ושם צבר ניסיון בפשעים ובבריחות.

יש גרסאות שונות לגבי אופן ההיכרות. בשנות 1930 הם החלו להיפגש בקביעות. המשטרה עקבה אחרי בית משפחת פארקר, והחלה לעצור ולכלוא חברים מהחבורה. בארו נכלא לתקופה עד 1932, ושם הכיר אנשים שהשפיעו עליו. אחרי שחרורו חזר לפעילות הפשע, ופגש שוב את בוני.

בארו הנהיג כנופיה (קבוצה מאורגנת של פושעים). חברי החבורה שדדו רכבים, חנויות ותחנות דלק, ולעתים גם בנקים. הם נהגו לגנוב מכוניות כדי להימלט במהירות. במהלך שנות 1932, 1934 אירעו מספר קטטות והיתקלויות עם שוטרים, בהם נהרגו מספר שוטרים. האופי האלים של חלק מהאירועים יצר בי הציבור פחד וגם הערצה מצד חלק מהאנשים שנאבקו במשבר הכלכלי (השפל הגדול).

חברי מפתח בחבורה כללו את קלייד, בוני, אחיו באק, ריימונד המילטון ודבליו.די. ג'ונס. לעתים החבורה חטפה אזרחים ושחררה אותם במקום מרוחק, לפעמים עם כסף כדי שיוכלו לחזור הביתה.

ב-1933 החבורה שהתה במתחם תיירותי ליד פלאט, מיזורי. השריף המקומי ארגן מארב אך היתקל ברובים אוטומטיים של החבורה. בקרב שנוצר כמה מחברי החבורה נפצעו, ובאק נפצע קשה מאוחר יותר ומת מפצעיו.

אירועים אלה גרמו לתשומת לב תקשורתית רבה. צילומים של החבורה שפרסמו העיתונים חיזקו את המיתוס סביבם, ובוני למדה להופיע בתמונות ובכתיבתה.

בינואר 1934 קלייד תכנן בריחה מכלא (שחרור אסירים). במהלך הבריחה נהרג סוהר. רדיפה ממושכת של רשויות החוק, כולל מינוי של פרנק היימר, צייד פושעים לשעבר, הוקדמה במטרה לתפוס את החבורה.

ב-23 במאי 1934 זוהו בוני וקלייד בצפון-מרכז לואיזיאנה. כוח של שוטרים מטקסס ולואיזיאנה, בהנהגת היימר, ארב להם בכביש מהיר. כאשר הרכב של הזוג עבר במקום, אנשי החוק פתחו באש והרגו את השניים. מקרים אלה עוררו מחלוקת רבה כי לא ניתנה הזדמנות להיכנע, ולדרך שבה התנהגו שוטרים לאחר האירוע.

נשארו שאלות על האופן בו נערך המארב. לא נמצאו צווי מעצר ברורים נגד בוני על פשעים אלימים, ורק צו אחד של ה-F.B.I הופנה נגדה בסיוע במעבר רכוש גנוב בין מדינות. עדות של בלאנש בארו טענה כי בוני ירה בנשק באירוע מסוים, אך עדות זו לא הובילה לכל אישום.

לאחר החיסול, נהגו אנשים לחתוך מזכרות מבגדיהם ומרכבם. פעולה זו עוררה ביקורת נרחבת. גם שאלות על השימוש בכוח קיצוני והאם היה מקום לקרוא להיכנע נשארו במחלוקת.

אחרי מותו של בוני, משפחת פארקר סירבה לקבור את השניים זה לצד זה. כיום קלייד קבור ב-Western Heights ובוני ב-Crown Hill Memorial Park, דאלאס. מספר פריטים שלהם מוצגים במוזיאונים.

השם והסיפור של בוני וקלייד הפכו לחלק מתרבות הפופולרית. בוני פרסמה פואמות ושירים שהופיעו בעיתונים. לאורך השנים הופקו סרטים, שירים והופעות שמזכירות אותם, כולל הסרט משנת 1967 בכיכוב וורן בייטי ופיי דאנאוויי. בשנים האחרונות נזכרים השניים במוזיקה, טלוויזיה וסדרות שונות, ולעיתים גם כשם לדימוי של זוג פושעים.

בסיכומו של דבר, בוני וקלייד נותרו דמויות מורכבות: מצד אחד פושעים שהפעילו אלימות, ומצד שני דמויות שעליהן נפרש מיתוס תקשורתי וחברתית בזמן משבר כלכלי.

בוני פארקר נולדה ב-1910 בטקסס. כשגדלה אהבה לכתוב. היא התייתמה כמעט מאביה ועברה לגור בדאלאס.

קלייד בארו גדל במשפחה ענייה והחל לגנוב בשנים צעירות. הוא נהג להימלט ברכבים גנובים.

בוני וקלייד נפגשו בתחילת שנות ה-30 והפכו לזוג. הם הצטרפו לקבוצה שעשתה פשעים.

הם שדדו חנויות ורכבים. לפעמים הם נאלצו להימלט מהשוטרים. סיפורם פירסם אותם בעיתונים.

ב-23 במאי 1934 מספר שוטרים הציבו מארב במקום שבו בוני וקלייד נסעו. הם נורו ומתו במקום. מקרים אלו עוררו שאלות רבות על הדרך שבה פעלו השוטרים.

הסיפור שלהם מופיע בשירים, בסרטים ובתיאורים רבים עד היום. אנשים זוכרים אותם כזוג מיוחד מתקופה קשה בכלכלה, שנקלע לבעיות גדולות.