בזיליקת פטרוס הקדוש היא המבנה המרכזי של קריית הוותיקן וכנסייה קתולית מפורסמת בעולם. זו בזיליקה אפיפיורית, מבנה תפילה רשמי של האפיפיור, והיא אחת הבזיליקות הגדולות והמרשימות ביותר. אפשר להכיל בה עד כ-60,000 איש. היא נחשבת ל"כנסיית האם" של הקתוליות ולמוקד עלייה לרגל (ביקור דתי) חשוב.
לפי המסורת הקתולית, פטרוס היה אחד משליחיו של ישו והאפיפיור הראשון. המסורת אומרת כי הוא נקבר במקום, ולכן רבים מהאפיפיופים נקברו בבזיליקה. יש ראיות ארכאולוגיות ותמרורים היסטוריים התומכים בכך, אך הראיות אינן מוחלטות.
המקום שימש כבר בתקופה הרומית כאתר בנוי, כולל אצטדיון ואובליסק. מתחת לפני השטח היה נקרופוליס, עיר קברים רומית ובה גם קברים נוצרים.
בזיליקה קודמת נבנתה ב-323 על ידי הקיסר קונסטנטינוס. היא התקיימה כ-1,200 שנה, הייתה מעוטרת בפסיפסים, ונבנתה סביב מקום צליבתו המשוער של פטרוס. במהלך ימי הביניים ושנות הרפורמציה היא נחלשה ודורשה חידוש.
האחריות על בניית הבזיליקה החדשה הוטלה על אפיפיורים ואדריכלים רבים. יוליוס השני החל להרוס את המבנה הישן ולבנות חדש. האדריכלים הראשיים היו דונטו ברמנטה, ג'וליאנו דה סנגלו, רפאל, אנטוניו דה סנגלו ומיכלאנג'לו.
ברמנטה הציע מבנה בצורת צלב יווני עם כיפה מרכזית, ומניח אבן פינה ב-1506. לאחר מותו של ברמנטה המשיכו כמה אדריכלים אחרים. המחלוקות על צורת המבנה (צלב יווני לעומת צלב לטיני) השפיעו על העבודות.
מיכלאנג'לו קיבל את התפקיד ונבחר לעצב את הכיפה הגדולה. הוא חזר לרעיונות ברמנטה והעביר דגש על איכות ועוצמה עיצובית יותר מהגדלה מיותרת. הוא פיקח על הפרויקט כ-20 שנה ובנה חלקים חשובים, בעיקר הכיפה. עבודות הבנייה הושלמו רשמית ב-8 בנובמבר 1626.
המבנה משלב סגנונות הרנסאנס והבארוק. החזית תוכננה על ידי קרלו מאדרנו. ברניני עיצב את הבלדקינו, חופה ברונזה ענקית מעל המזבח המרכזי ומעל קבר פטרוס. ברניני גם יצר את האפסיס המרשים שנקרא "הכס של פטרוס הקדוש בהדרו".
הכיפה (כיפה כפולה, עם כיפה פנימית וחיצונית) עוצבה על ידי מיכלאנג'לו ועוטרה בפסיפסים זעירים. הכיפה הייצגה השראה מכיפות קלאסיות, ודורשת חיזוקים מתכתיים שנוספו במאה ה-18.
הפסל המפורסם ביותר הוא הפייטה של מיכלאנג'לו, המתארת את מריה מחזיקה את ישו המת. גם פסל הברונזה של פטרוס הקדוש נחשב ליצירה חשובה; צליינים נוהגים להנשק את רגל הפסל כמחווה. בתוך הבזיליקה נמצאים פסלים, מזבחות וקפלות רבות של אמנים כמו ברניני ורפאל.
מבחינה ארכאולוגית נמצא מתחת לבזיליקה נקרופוליס גדול. תגליות מתחילת המאה ה-20 מצביעות שקיים קבר מתאים לגיל, למצב החומר ולסימנים שבמסורת של פטרוס. על הקבר נמצאו סימנים כמו הסימן Chi-Ro, שמזוהים עם מסורת פטרוס.
כיכר פטרוס תוכננה על ידי ברניני כמבנה אליפטי מוקף אכסדראות. הכיכר כוללת עמודים רבים, פסלים ואובליסק רומי. היא יוצרת אשליה פרספקטיבית ומקבלת תפניות המוני מבקרים.
הבזיליקה היא מוקד עלייה לרגל והשפעתה על האדריכלות האירופאית היתה גדולה, במיוחד על סגנון הבארוק. אונסק"ו ציין את חשיבותה היישומית והאסתטית במסגרת קריטריוני מורשת עולמית.
בזיליקת פטרוס היא כנסייה מאוד גדולה בוותיקן. בזיליקה היא כנסייה חשובה.
היא יכולה להכיל עד כ-60,000 אנשים. אנשים רבים באים אליה כתיירים וצליינים.
פטרוס היה תלמיד של ישו, ועל־פי המסורת הוא נקבר במקום זה. לכן המקום קדוש לקתולים.
לפני כמה מאות שנים עמדה כאן בזיליקה ישנה. קונסטנטינוס בנה בזיליקה חדשה ב-323.
מאוחר יותר בנו בזיליקה חדשה גדולה יותר, עם כיפה עצומה.
אדריכלים חשובים שעבדו כאן הם ברמנטה ומיכלאנג'לו. מיכלאנג'לו תכנן את הכיפה.
ברניני עיצב חופה גדולה מעל המזבח. מיכלאנג'לו יצר את הפסל "הפייטה".
יש פסלים גדולים, קפלות (חדרים קטנים לתפילה) ומזבחות. מעל המזבח עומד הבלדקינו, חופה ברונזה ענקית.
הכיפה גבוהה ומצוירת בפסיפסים קטנים המייצגים דמויות שמיימיות.
מתחת לבזיליקה יש מקום קבורה עתיק, שנקרא נקרופוליס, עיר קברים. ארכיאולוגים מצאו שם סימנים שמתאימים לפטרוס.
הכיכר החיצונית גדולה מאוד ותוכננה על ידי ברניני. במרכז עומד אובליסק רומי.
הבזיליקה יפה ומלאת אמנות. אנשים מבקרים בה כדי להתפלל ולראות את היצירות המפורסמות.
תגובות גולשים