ביאליסטוק

ביאליסטוק היא עיר בצפון־מזרח פולין. היא מרכז תעשייה חשוב וצומת מסילות ברזל. בשנת 2024 חיו בה כ‑290,386 תושבים והיא בירת פרובינציית פודלסיה (פרובינציה = אזור מנהלי).

מסורת מקשרת את ייסוד העיר לנסיך הליטאי גדימינס במאה ה‑14. העיר נזכרת לראשונה במסמכים ב‑1437. במהלך מאות השנים הבעלות על העיר עברה בין משפחות אצולה, ובמאה ה‑18 היא הופכת למרכז תרבותי תחת יאן קלמנס ברניצקי (בעל ארמונות ואוניברסיטה מקומית). ב‑1749 קיבלה ביאליסטוק זכויות עירוניות.

בחלוקת פולין ב‑1795 נמסרה העיר לפרוסיה, וב־1807 עברה לרוסיה. במאות ה‑18, 19 ביאליסטוק התפתחה כמרכז טקסטיל, והאוכלוסייה גדלה באופן משמעותי.

במהלך המלחמה העיר הותקפה וכבשה אותה גרמניה ב‑1915. אחרי המלחמה ביאליסטוק חזרה לפולין ב‑1919. בעיר נרשמה העלייה במספר התושבים כתוצאה מהגירת פליטים. לפי מפקד 1921 גרו בעיר כ‑76,792 תושבים, וכ‑39,602 מהם היו יהודים.

בסוף 1918 נוצרו בעיר מוסדות אזרחיים ומיליציות מקומיות שניסו לארגן את המעבר משלטון הכבוש. בפברואר 1919 נחתם הסכם לסידור נסיגת הכוחות הגרמניים ולהעברת השלטון. בשנת 1920, במהלך המלחמה הפולנית‑סובייטית, נכבשה העיר זמנית על ידי הצבא האדום וניסו להקים בה משטר קומוניסטי. הניסיון נכשל והעיר חזרה לפיקוח ממשלת פולין.

במלחמת העולם השנייה ב‑1939 הגרמנים פלשו לפולין. העיר עברה תחילה לשליטה סובייטית, ואז לחזקה גרמנית ב‑1941. בעקיפין נוצר גטו, אזור שבו רוכזו יהודים בכפייה (גטו = אזור סגור לשכונה יהודית). הקהילה היהודית הגדולה של העיר הושמדה כמעט כליל בשואה. היו גם ניסיונות מרד בגטו בשנת 1943. ב‑1944 שוחררה העיר על ידי הצבא האדום, ובספטמבר 1944 היא הוחזרה לניהול פולין; הגבולות הסופיים אושרו ב‑1945.

לאחר המלחמה הוקמו תעשיות רבות בעיר. בשנים מאוחרות יותר הוקם סניף אוניברסיטת ורשה (1968), שהפך לאוניברסיטת ביאליסטוק ב‑1997. בשנות ה‑80 פרצו שביתות ותנועת סולידריות השפיעה משמעותית על החיים בעיר. לאחר נפילת הקומוניזם התרחשה הפרטה ורפורמות. הצטרפות פולין לאיחוד האירופי ב‑2004 הביאה השקעות ושיפור כלכלי.

כלכלת העיר נשענת על תעשייה, במיוחד טקסטיל ותעשיות אלקטרומכניות. ביאליסטוק משמשת גם מרכז מסחרי אזורי עם סחר למדינות שכנות כמו בלארוס וליטא. בתקופות שונות שיעורי האבטלה השתנו: 12.0% ב‑2010 ו‑5.5% ב‑2019.

יהודים התיישבו בביאליסטוק כבר במאה ה‑18. לקהילה היה תפקיד מרכזי בתעשיית הטקסטיל. לפני מלחמת העולם השנייה חיו בעיר עשרות אלפי יהודים. ב‑1906 התרחש פוגרום שבו נהרגו כ‑100 יהודים. בתקופת השואה נבזזה הקהילה ורבים מתושביה נרצחו או הועברו למחנות השמדה. לאחר המלחמה נותרה קהילה קטנה.

בין הבניינים והאתרים המוכרים בעיר: ארמון ברניצקי (Branicki), לשכת העירייה (הראטוש), הקתדרלה ותחנת הרכבת. יש מוזיאונים ואוניברסיטה פעילה.

ביאליסטוק היא עיר בצפון‑מזרח פולין. יש בה מסילות ברזל ותעשייה. בשנת 2024 חיו בה כ‑290 אלף נפש.

העיר קיימת כבר מאות שנים. לפי מסורת גדימינס, נסיך ליטא, ייסד אותה במאה ה‑14. במאה ה‑18 התפתחו בה ארמונות ומפעלים לטקסטיל (טקסטיל = בדים ובגדים).

העיר הייתה בשליטה של מדינות שונות. ב‑1795 הפכה לפרוסיה, ב‑1807 לעברה רוסיה. במלחמות של המאה ה‑20 סבלה העיר. אחרי מלחמת העולם הראשונה היא חזרה לפולין ב‑1919.

במלחמה נכנסו לגטו שם רוכזו יהודים בכוח (גטו = מקום שבו כפו על יהודים לגור). הקהילה היהודית בעיר לפני המלחמה הייתה גדולה. במהלך המלחמה רבים מהיהודים נשחטו או נשלחו למחנות. בשנת 1944 שוחררה העיר.

במשך שנים פעלו בעיר מפעלים רבים. ב‑1968 נפתח סניף אוניברסיטה, וב‑1997 הוא קיבל עצמאות ונקרא אוניברסיטת ביאליסטוק. אחרי 1989 העיר עברה לשלטון דמוקרטי. הצטרפות פולין לאיחוד האירופי ב‑2004 הביאה השקעות.

הכלכלה מבוססת על תעשייה ומסחר. יש ירידים, מרכזי קניות ומוזיאונים. אתרים ידועים: ארמון ברניצקי, הראטוש והקתדרלה.