ביגל

14, 20 ק"ג לזכרים

הביגל הוא כלב ציד ממשפחת ההאונדים (Hounds), כלבים שמשתמשים בעיקר בחוש הריח לציד.

העדות הממשית הראשונה לביגל מתוארכת ל-1475. מקור השם אינו ודאי; משערים שהוא מ"באג" (beag), שם קלטי שמשמעותו קטן, או מהמילה הצרפתית bégueule, שפירושה קולני. הביגל הוכר כגזע ב-1873. ב-1890 הוקם בבריטניה מועדון המגדלים הראשון. המתיישבים הביאו את הביגל לצפון אמריקה, שם התפתח תת-זן קטן יותר.

מסורתית הביגלים צדו בלהקות או לבד. הם שימשו לציד קטן כמו ארנבות ושועלים, וגם לגישוש אחרי ציד גדול יותר כמו חזירי בר ותנים. גישוש פירושו מעקב אחרי ריח קרוב לקרקע. היום משתמשים בביגלים גם כחיות מחמד וגם ככלבי גישוש לזיהוי אנשים, סמים וחומרים אורגנים אסורים בנמלים.

יתרונם הוא גודלם הקומפקטי, מראם הלא מאיים ואופיים הנוח, מה שהופך אותם לפופולריים כחיות מחמד.

הגרביים וקצה הזנב לבנים. הפרווה קצרה. התצורות הנפוצות הן טרי-קולור (חום, שחור ולבן) ושילובי חום ולבן. צבע שחור-לבן או לבן לחלוטין נדירים.

הביגל חברותי, נוח, פעלתני וערני. הוא קולני, תכונה שפותחה כדי שאנשי הציד ידעו באיזה שלב של המרדף נמצאת הלהקה.

14, 20 ק"ג לזכרים

הביגל הוא סוג של כלב. סוג של כלב בעברית זה "גזע". הוא שייך למשפחה שנקראת האונדים. זהו שם לכלבי ציד שמשתמשים בריח.

מוצאים ביגלים כבר משנת 1475. השם אולי מגיע מהמילה הקלטית beag, שפירושה קטן. הביגל הוכר רשמית ב-1873. ב-1890 הקימו בבריטניה את מועדון המגדלים הראשון. המתיישבים הביאו ביגלים לאמריקה, ושם פיתחו גרסה קטנה יותר.

ביגלים צדו בלהקות או לבד. הם צדו ארנבות ושועלים. הם גם עקבו אחרי חיות גדולות. גישוש זה לעקוב אחרי ריח קרוב לאדמה. היום יש ביגלים כחיות מחמד. יש גם ביגלים שמחפשים אנשים וסמים.

יש להם כפות לבנות וקצה זנב לבן. הפרווה קצרה. הצבע הנפוץ הוא חום-שחור-לבן.

הביגל חברותי, פעיל וקולני. הקולות עוזרים לצייד לדעת מה קורה במרדף.