ביהביוריזם

ביהביוריזם (Behaviorism) היא גישה מדעית לחקר ההתנהגות. היא טוענת שניתן לבדוק מדעי את התנהגויות בעלי החיים ובני האדם באמצעות ניסויים ותצפיות מדידות בסביבה החיצונית.

ניתוח ניסויי של ההתנהגות הוא ענף ניסויי־מעבדה שבחן בעיקר את השפעת הגירויים בסביבה על התנהגות הפרט. עבודת המחקר התמקדה גם ביישום המסקנות לבעיות חברתיות ואישיות.

מקורותיו של הביהביוריזם בצמיחה של מדעי הגוף והפיזיולוגיה. ג'ון ב. ווטסון ביסס את הגישה בראש המאה ה־20 וקרא להפוך את הפסיכולוגיה למדעי מדויקים, מבוססי תצפית. אדוורד תורנדייק תרם עם רעיון "חוק ההשפעה": התנהגות שמביאה לתוצאה נעימה תחזור יותר.

ווטסון דחה שיטות של אינטרוספקציה (התבוננות פנימית), וביקש להתמקד בהתנהגות גלויה הניתנת למדידה. לאחריו באה עבודת פבלוב על תגובות רפלקס והתניה קלאסית (למידה על ידי הצמדה בין גירויים).

פרדריק סקינר פיתח את הביהביוריזם הרדיקלי. סקינר חקר התניה אופרנטית (למידה שנוצרת כתוצאה מתוצאות ההתנהגות). הוא קבע שאפשר לחקור גם מצבים פנימיים, אך רק בדרך מדעית בעקיפין, דרך המדידה של הגורמים והתוצאות בסביבה.

התנהגות: כל מה שעושה יצור חי, כולל מעשים ותהליכים שבתוכו כמו חשיבה ורגשות, המתבטאים לעיתים בשינוי חיצוני.
סביבה: כל התנאים החיצוניים שמשפיעים על ההתנהגות.

התנהגות תגובתית (רספונדטית), תגובות תורשתיות מולדות או מותנות לרפלקסים. דוגמה: רפלקס העפעוף או ריור אצל כלב שנלמד להגיב לצלצול. כאן נכנסת ההתניה הקלאסית (למידה על ידי הצמדה בין גירוי בלתי־מותנה לגירוי נייטרלי).

התנהגות אופרנטית, פעולה שמתרחשת כי היא משנה את המציאות. תדירותה משתנה לפי התוצאות שלה בסביבה. זו למידה על בסיס חיזוקים ועונשים.

במחקר מדדו גירוי חיצוני וכיצד הוא מופיע ביחס להתנהגות. גירויים ותגובות ניתנים למדידה ככוח, זמן וכמות, ולכן חוקרים יכולים לבנות ניסויים מדויקים.

פבלוב הראה דוגמה קלאסית: כלב שהוצמדה אליו צלצול ואז אוכל, התחיל להפריש רוק גם רק מהצלצול. זה מראה שהתגובה ה"מולדית" הועברה לגירוי חדש.

אם מפעילים את הגירוי החדש בלי להציג את הגירוי הבלתי־מותנה, התגובה המותנית דועכת. זה נקרא הכחדה רספונדנטית.

התנהגות זו נוצרת ונשמרת בעקבות תוצאותיה: חיזוק (גירוי שמעלה תדירות) או ענישה (גירוי שמקטין תדירות). חיזוק יכול להיות חיובי (הוספת גירוי נחמד) או שלילי (הסרת גירוי מטריד).

גירוי מבחין הוא אות בסביבה שמראה שההתנהגות תזכה בחיזוק. לדוגמה, אור דולק בתיבת ניסוי ציין לחולדה שמגיעה אוכל בעת לחיצה.

מצבים פנימיים כמו רעב או עייפות משפיעים על ההסתברות של התנהגות. אלה משתנים ביולוגיים שיש להם תפקיד לשמור על החיים.

חיזוקים מולדים הם צורכי יסוד כמו מזון ומים. חיזוקים מותנים הם גירויים שעברו הצמדה והפכו משמעותיים, כמו כסף או צליל קליקר שנלמדו כשאות לחיזוק.

סקינר הרחיב את רעיון הברירה הטבעית והציע "ברירה על ידי תוצאות": התנהגויות שמחוזקות נשארות ויוצרות רפרטואר התנהגותי לפרט ולתרבות.

ניתוח ההתנהגות מציג גישה ניסויית ומדידה לפסיכולוגיה. מנתחי התנהגות חוקרים קשרים פונקציונליים בין גירויים בסביבה לבין התנהגות.

ביקורת עיקרית טוענת שהגישה מזניחה תהליכים פנימיים וקוגניטיביים, ושלא כל התנהגות מוסברת בדרך־גירוי, תגובה. ניסויים של טולמן הראו "למידה סמויה" ללא חיזוק מיידי, וקמחסקי הביא טיעונים על למידת שפה שאינה נתפסת רק כחיזוק.

סקינר הגיב שהמצבים הפנימיים כן קיימים, אך יש למדוד אותם בעקיפין. כיום הביהביוריזם ממשיך להשפיע, בעיקר ביישומים מעשיים כמו ניתוח התנהגות יישומי (Applied Behavior Analysis), טיפול בהתמכרויות, שיפור בארגונים וטיפול בהפרעות התפתחותיות.

ביהביוריזם אומר שצריך ללמוד התנהגות בצורה מדעית. זה בוחן מה אנשים ובעלי חיים עושים, ומה בסביבה משנה את זה.

חוקרים בודקים בתנאי ניסוי איך גירויים חיצוניים משפיעים על פעולות.

ג'ון ווטסון התחיל את הרעיון. פבלוב הראה שכלב יכול ללמוד לקשר צלצול עם אוכל. סקינר חקר איך תוצאות משנה את ההתנהגות.

התנהגות תגובתית (רספונדטית), תגובה אוטומטית כמו עפעוף העין. רפלקס הוא תגובה מולדת, לא נלמדת.
התניה קלאסית (למידה על ידי הצמדה), למידה שבה צליל או ריח מקשרים לתגובה, כמו כלב שריור בגלל צלצול.
התנהגות אופרנטית, פעולה שמשתנה לפי התוצאות. חיזוק (דבר שמחזק) מעלה תדירות. עונש (דבר לא נעים) מפחית תדירות.

חיזוק חיובי: נותנים דבר טוב אחרי פעולה, והיא תחזור יותר. חיזוק שלילי: מסירים משהו לא נעים, וזה גם מחזק.
הכחדה: אם מפסיקים לתת חיזוק, הפעולה תירד ותעלם בהדרגה.

פבלוב והכלבים: צלצול + אוכל = ריור. אחרי כמה פעמים הכלב יוריד ריור רק מהצלצול.
התנהגות אופרנטית: אם ילד מקבל שבח על שיעורי בית, הוא יעשה אותם עוד.

יש שמעניקים ביקורת: אמרו שהביהביוריזם מזניח מחשבות ורגשות. אחרים הראו שיש גם למידה בלי חיזוק מיידי.
היום משתמשים בכלים הביהביוריסטיים בטיפול ובהכשרת בעלי חיים ובתוכניות חינוך.