ביואתיקה

ביואתיקה היא תחום שמשלב אתיקה (הרהור על מה נכון ומה לא) וביולוגיה (חקר החיים). התחום צמח בשנות ה־70 בשל גל התגליות במדעי החיים, וההתפתחויות יצרו שאלות מוסריות על עתיד האנושות.

חלק גדול מהנושאים בביו־אתיקה חופף לאתיקה רפואית. עם זאת, אתיקה רפואית מתמקדת גם ביחסי רופא־מטופל ובסודיות רפואית, שאלות שלא תמיד נכללות בביו־אתיקה.

התחום עוסק בנושאים ותהליכים ישנים וחדשים, מפשוטים יחסית ועד עתידניים ופרובוקטיביים.

השיבוט המוצלח הראשון של יונק היה הכבשה דולי ב־1996. רבים חוששים מהאפשרות לשיבוט בני אדם. השאלות האתיות כוללות מי ייחשב ‘‘אני’’ אמיתי בשיבוט, איך ישתמשו בשיבוטים, ומה יקרה אם ישבטו אדם בעודו חי.

הנדסה גנטית היא שינוי המבנה הגנטי של יצור על ידי הכנסת או שינוי גנים. הטכניקות מאפשרות יצירת גידולים חקלאיים עמידים ופרי גדול יותר, או צירוף תכונות תזונתיות. בארצות הברית יש שימוש רחב; באירופה שוררת התנגדות ותקנות מחמירות לשיווק.
החשש המרכזי הוא אקולוגי: זרעים מהונדסים עשויים להתפשט בטבע, לשנות שרשרות מזון ולהשפיע על אוכלוסיות בדרך שקשה לחזות.

הנדסה גנטית של בני אדם יכולה בעתיד לתקן פגמים תורשתיים ולמנוע מחלות. זאת מעלה שאלות מוסריות כבדות, כגון סכנות של ניסיון ליצור ‘‘מושלמים’’, טשטוש הבדלים אנושיים, או טעויות שייצרו פגמים חמורים.

נערכים ניסויים שמשלבים רכיבים ביולוגיים במחשבים, ושם מושתלים בגוף תחליפים מלאכותיים לרקמות, עצמות ואיברים. זה מעלה שאלות על הגבול בין אדם למכונה.

קירור גוף בנסיון לשמר אותו להפשרה בעתיד כשהמחלות יירפאו. השיטה טרם הוכחה ועשויה להיות יקרה מאוד, מה שמעלה שאלות של שוויון ונגישות לטיפול.

חוקרים למדו גורמים בתהליך ההזדקנות. האוברי דה גריי טוען כי פריצת דרך תאפשר הארכת חיים דרמטית, ואף יזם פרס למי שיקדם את התחום; נכון לאוגוסט 2005 סכום הפרס היה מיליון וחצי דולר.

קטגוריה זו כוללת הפריה מלאכותית, הפלה ואמצעי מניעה. הוויכוחים נעים בין שיקולים ביואתיים לדתיים, ובין זכויות האם לזכויות העובר ומעמדו המוסרי.

בישראל פועלת מאז 2004 מועצה לאומית לביואתיקה, שהוקמה לפי החלטת ממשלה משנת 2002. בראש המועצה עומדים פרופ' אפרת לוי־להד ופרופ' אברהם שטינברג. תפקידה לתת המלצות לרשויות בנושאים אתיים שנובעים מחידושי מדעי החיים.
בעת התפרצות נגיף הקורונה הוקמה ועדה בשיתוף המועצה לקביעת סדרי עדיפויות לטיפול בחולים. מסקנות הוועדה עוררו מחלוקת וביקורת מצד נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

בסיפורי המדע הבדיוני של ג'ון וארלי נדונים נושאים כמו הקפאה קריוגנית, שיבוט במציאות, וגיבוי נפש לתוך מכונה. סרט הגרעון 'גטקה' מציג עולם של השבחה גנטית. השם גטקה מורכב מאותיות ה־DNA: A, C, T, G (האדנין, ציטוזין, תימין, גואנין). בסרט נבחנות אפליה, חיזוי רפואי והנדסה גנטית שמאפשרת לבחור תכונות לתינוק.

ביואתיקה, שילוב של אתיקה (מה נכון ומה לא) וביולוגיה (חקר החיים). זה תחום שמדבר על שאלות מוסריות במדע וברפואה.

יש דברים שמדברים גם לאתיקה הרפואית. לדוגמה, יחסי רופא־מטופל וסודיות הם בעיקר אתיקה רפואית.

הנה כמה נושאים שעוסקים בביו־אתיקה.

שיבוט זה יצירת העתק זהה של יצור. הכבשה דולי שוויבטה ב־1996 היא דוגמה ידועה. אנשים חוששים משיבוט בני אדם והשאלות שעולים ממנו.

הנדסה גנטית היא שינוי גנים (החלקים שקובעים איך יצור יהיה). משתמשים בזה בחקלאות כדי לקבל פירות וירקות גדולים ועמידים. בארצות שונות מקבלים את זה אחרת, ויש הצעות שזה יכול להשפיע על הטבע באופן בלתי צפוי.

הנדסה של בני אדם יכולה לתקן מחלות תורשתיות. אבל היא גם מעוררת שאלות על שוויון ובטיחות.

יש כיום שתלים מלאכותיים ורכיבים ביוניים במחשבים. זה מעלה שאלות מה עושה אדם לאדם.

קריוגניה היא הקפאת גוף כדי לנסות להחיותו בעתיד. זה רעיון שלא הוכח ועשוי להיות יקר.

חוקרים בוחנים למה מתבגרים. האוברי דה גריי טען שיכולים להאריך חיים מאוד. הוא גם יזם פרס גדול למחקר.

זה כולל הפריה מלאכותית, הפלות ואמצעי מניעה. יש מחלוקות אתיות ודתיות על נושאים אלה.

בישראל יש מאז 2004 מועצה שעוזרת לממשלה עם שאלות ביואתיקה. היא נתנה המלצות גם בזמן נגיף הקורונה, והיו חילוקי דעות על ההמלצות.

בסיפורים וסרטים מדברים על נושאים אלה. בסרט גטקה מדברים על השבחה גנטית. השם גטקה מורכב מאותיות ה־DNA: A, C, T, G. הם חלקים ב־DNA, המדריך שבתאים.