ביקורת (חשבונאות)

ביקורת או ביקורת חיצונית היא אחד מתפקידיו של רואה החשבון. רואה החשבון המבקר בוחן את הדוחות הכספיים של חברה. בסוף הבדיקה הוא נותן חוות דעת מקצועית ובלתי תלויה, כלומר דעה כתובה על אמינות הדוחות.

הצורך בביקורת התחיל בבריטניה, כשהבעלים רצו לוודא שמנהלי הכספים מנהלים את הכסף ביושרה. עם הזמן זה הפך לנהג מקובל ומחייב. כיום מסתמכים על חוות הדעת גם בנקים, משקיעים, רשויות ונושים, כי הם רוצים לדעת אם הדוחות אמינים.

מטרת הביקורת היא לתת חוות דעת חיצונית ובלתי תלויה על הדוחות הכספיים. חוות הדעת עוזרת למשתמשים להעריך עד כמה מצב העסק משתקף נכון בדוחות. הדוחות עצמם הם באחריות ההנהלה והדירקטוריון. רואה החשבון לא מאשר את הדוחות, אלא נותן הערכה מקצועית. אם יש הטעייה מהותית, המבקר יכול לציין זאת בחוות דעתו.

ביקורת דוחות כספיים מתחילה קרוב לסיום תקופת הדיווח, לרוב שנה, ונמשכת כמה חודשים. השלבים העיקריים:
- הבנת הגוף וסביבתו והערכת הסיכונים. כאן בודקים גם את הבקרה הפנימית של הארגון.
- תכנון תוכנית הביקורת המפרטת מה ייבדק ואיך.
- ביצוע הבדיקות: דגימה של מסמכים (חשבוניות, אישורי בנק, חוזים) וספירת מלאי.
- השלמת הביקורת והסקת מסקנות, כולל כתיבת חוות הדעת.

חובת הביקורת בישראל מעוגנת במספר חוקים.

ביקורת פירושה בדיקה של חשבונות החברה על ידי רואה חשבון. הרואה חשבון המבקר בודק את הדוחות הכספיים. בסיום הוא כותב דעה כתובה שקוראים לה חוות דעת.

הבדיקה נולדה בבריטניה כי בעלים רצו לוודא שהכסף מטופל נכון. היום גם בנקים, משקיעים ורשויות מסתמכים על הדוח הזה.

המטרה היא לבדוק אם הדוחות מראים נכון את מצב העסק. הנהלה אחראית על הדוחות. המבקר נותן דעה מקצועית ולא מאשר באופן סופי את הדוחות.

1) להבין את החברה והסיכונים שלה. סיכונים הם דברים שעשויים לגרום לטעויות גדולות בדוחות.
2) לתכנן מה לבדוק וכיצד. זו תוכנית עבודה.
3) לבדוק מסמכים חשובים, כמו חשבוניות (קבלות), אישורי בנק וספירת מלאי.
4) לסכם ולהכין את חוות הדעת.

חובת הביקורת בישראל מעוגנת בחוקים.