בירוא יערות

בירוא יערות הוא כריתת עצים על ידי אדם כדי לפנות שטחים לחקלאות, מרעה, הפקת מחצבים ושימוש בעץ בתעשייה ובבניין. זהו ההפוך מיּעָור, נטיעת יערות באזורים פתוחים.

יערות מכסים כשליש משטח היבשה. הם מנקים מים ואוויר, מספקים עבודות לכ־50 מיליון אנשים ותורמים למאבק במשבר האקלים על ידי קליטת פחמן דו‑חמצני (גז שמחמם את האוויר). בירוא יערות משפיע גם על אלבדו (חלק האור שמשתקף מהקרקע), על האקלים ועל בתי הגידול של בעלי חיים וצמחים.

בירוא יערות גשם טרופיים, כמו באמזונאס שבברזיל, משפיע חזק במיוחד. יערות אלה הם בית לכשני שלישים ממיני החיים על פני כדור הארץ. הצמחים ביערות תורמים לכ־28% מתהליך ייצור החמצן על פני כדור הארץ באמצעות פוטוסינתזה, פעולה שבה צמחים ממירים פחמן דו‑חמצני לאנרגיה ולחמצן. כשעצים נכרתים או נשרפים, הפליטה של פחמן לדלקת האוויר עולה והתחממות הגלובלית מחמירה.

בירוא היערות גם מקטין שטחי מחיה, ומסכן מינים נדירים. דוגמה נוספת היא קשר אפשרי בין בירוא יערות להופעת מחלות כמו אבולה. כשסביבה טבעית נעקרת, חיות כמו עטלפי פרי מתקרבות לכפרים, ומגע קרוב יותר עם בני אדם עלול להגדיל העברת מחלות.

ארגונים בינלאומיים כמו WWF, האו"ם וגרינפיס דורשים להפסיק את הכריתה. בחלק מהאזורים חברות עץ וחקלאים פתחו דרכים ליערות מרוחקים, מה שאפשר כריתה המונית. חוות, שריפות והמרעה הרחיבו את ההרס; לעתים האיכרים שורפים שאריות וממשיכים הלאה כשהקרקע נהיית דלה.

בשנת 2005 נרצחה פעילה בולטת נגד הכריתה, דורותי סטאנג. בתגובה ולחץ עולמי, ב־2021 התחייבו 105 מדינות לעצור את בירוא היערות עד 2030. מדינות מסוימות התחייבו גם למענקים כספיים לשיקום ולמניעת שריפות.

כריתת יערות מעלה את טמפרטורת פני הקרקע ומפחיתה משקעים. העונה היבשה מתארכת וזה מגביר את הסיכון לשריפות. שריפות משחררות כימיקלים כמו פחמן דו‑חמצני ומתאן, שמגבירים את אפקט החממה. עצים שתופסים קרקע גם מונעים סחף. כשעצים נעלמים, גדל הסחף, זיהום המים וסכנת שיטפונות ובוץ.

בירוא יערות גם מפחית את מגוון החיים, ולעיתים מקרב בעלי חיים לבני אדם, מה שמעלה קונפליקטים וסיכונים.

בימי התנ"ך ראו יערות בארץ כשטח קשה לגידול. בסיפור המסורתי בני יוסף באו אל יהושע כדי להרחיב נחלתם, והוא הציע לכרות עצים כדי להגדיל את השטח הנחלה.

בירוא יערות פירושו כורתים עצים כדי לפנות מקום לחקלאות או לבקר. עצים נותנים לנו אוויר נקי ומים טובים.

יערות חשובים. הם מקומות חיים לחיות רבות. הם קולטים פחמן דו‑חמצני. זהו גז שמחמם את כדור הארץ.

יערות הגשם כמו אמזונס בית להרבה חיות. כשכורתים עצים, חיות מאבדות בית. צמחים עושים פוטוסינתזה, הם לוקחים פחמן מהאוויר ונותנים חמצן. כששורפים עצים, פחמן משתחרר חזרה לאוויר.

ארגונים כמו WWF וגרינפיס רוצים לשמור על היערות. לפעמים אנשים שורפים יערות כדי לגדל בקר או סויה. האדמה נעשית עייפה, והם עוברים למקום אחר.

כשהיערות נעלמים, הטמפרטורה עולה ויש פחות גשם. זה גורם לעונות יבשות ארוכות יותר ולשריפות. בלי עצים יש יותר בוץ ושיטפונות.

לפני זמן רב ראו יערות כשטח קשה. בסיפור העתיק בני יוסף ביקשו לגדול, ויהושע הציע לכרות עצים כדי להרחיב את השטח.