בית אות המוצר הירושלמי

בית אות המוצר הירושלמי הוא מוסד אומנות בירושלים. הוא מקדם יצירה ירושלמית מקורית בתחומי האמנות הפלסטית (אמנות שעוסקת בחומר, כמו ציור ופיסול). המרכז שוכן במבנה אבן היסטורי בדרך חברון, על שפת גיא בן הינום מול הר ציון.

המרכז נפתח באפריל 1969 כדי להציג עבודות הנושאות את תו האיכות "אות המוצר הירושלמי". תו זה הוא סימן איכות לאמנים ירושלמיים, והקמת המוסד נולדה אחרי חוק מ-1963. כיום רשומים בו כ-100 אמנים פעילים. כ-25 מהם מחזיקים סדנאות במרכז, והשאר פועלים במקום אחר. העבודה המעשית כוללת ניפוח זכוכית, ציור, פיסול, יודאיקה (חפצי דת יהודיים), צורפות וקרמיקה.

הבניין נבנה בשנים 1924, 1930 עבור מסדר סנט ג'ון והשתייך לבית חולים למחלות עיניים. הוא תוכנן על ידי האדריכל הבריטי קליפורד הולידיי ועבודתו של זולטן שמשון הרמט. המבנה חובר בעבר באותה תקופה למבנה שממול במנהרה תת-קרקעית.
הסגנון האדריכלי אקלקטי, ומשלב אלמנטים מזרחיים, ארצישראליים ואירופיים. המבנה בנוי סביב חצר פנימית בדגם חאן (חצר סגורה בסגנון מסורתי). החדרים סביב החצר רבועים, והתקרות בניות בקמרונות צולבים (תקרות עם קשתות מצטלבות). חזית הבניין עוטרה בשלטי אצולה של תורמים בריטיים.
בחדר אחד, "החדר הארמני", עוטר הקיר ב-1925 באריחי קרמיקה על ידי האומן דוד אוהנסיאן. חדר זה נחשב למוקד בגלל העיטור הייחודי שלו.
לאחר מלחמת העצמאות ננטשו מבנה בית החולים. בשנים 1959, 1964 פעלה במקום המדרשה למורים דתיים, ובין השאר הגיעו אליה בוגרים שהשתלבו בהוראה במערכת החינוך הדתית. אחרי מלחמת ששת הימים שוקם המבנה ואוכלס מחדש כבית אות המוצר הירושלמי. כיום חדרי הכניסה משמשים לתצוגה והקומה השנייה לסדנאות שבהן אפשר לצפות באמנים בעבודה.

באתר שמורים פריטים בולטים: החדר הארמני עם אריחיו, שלטי האבירים בחצר ומעקה מצולם שעיצב הפסל דוד פלומבו.

בית אות המוצר הירושלמי הוא מרכז לאמנות בירושלים. הוא נמצא במבנה אבן ישן בדרך חברון ליד הר ציון.

המרכז נפתח בשנת 1969 כדי להציג עבודות עם תו איכות שנקרא "אות המוצר הירושלמי". תו זה הוא כמו מדבקה שאומרת שהעבודה איכותית. כ-100 אמנים רשומים במקום. כ-25 עובדים בסדנאות במרכז. עושים שם ניפוח זכוכית (הכנסת זכוכית מותכת לעיצוב), ציור, פיסול, תכשיטים וקרמיקה.

הבניין נבנה בין 1924 ל-1930 עבור בית חולים ישן. האדריכל היה קליפורד הולידיי. המבנה בנוי סביב חצר פנימית דמוית חאן (חצר סגורה). בחדר ארמי אחד יש אריחים צבעוניים שעשה האומן דוד אוהנסיאן ב-1925. אנשים שאוהבים אריחים ובצלים באים לראות אותם.
לאחר מלחמות הבניין הושאר ריק לזמן מה. בשלב מאוחר יותר שוקם והוא הפך לבית אות המוצר. היום אפשר לראות תערוכות ולצפות באמנים עובדים בסדנאות.

באתר יש את החדר הארמני, שלטי אבירים בחצר ומעקה של הפסל דוד פלומבו.