בית גוברין היא עיר עתיקה בשפלת יהודה, בין נחל גוברין לנחל מרשה, קרוב לקיבוץ בית גוברין. השם בארמית פירושו "בית גברים". במדרש מסבירים שהמערות סביב היישוב שייכות לעתים לדמויות ענקיות, ומכאן השם. יוסף בן מתתיהו מזכיר את המקום בשמות אחרים, ותלמי במאה ה-2 מציין אותו בשם יווני קרוב.
העיר ניצבה בצומת חשוב בין ירושלים לאשקלון ובין חברון לאשקלון. ב-2014 הכריזה אונסק"ו (ארגון שמוכר אתרי מורשת עולמית) על בית גוברין ומרשה אתר מורשת עולמית.
בימי הורדוס (37, 4 לפנה"ס) ירשה בית גוברין את מרשה והפכה לבירת חבל אדומיאה (חבל אדום). במרד הגדול (66, 70) נחרבה העיר במהלך מסע הכיבוש של אספסיאנוס, שהרג אלפי תושבים ושבה רבים. לאחר מכן הושאר בה חיל מצב רומי בגלל מיקומה הטוב לחניית כוחות.
בימי המשנה והתלמוד התקיימה קהילה יהודית גדולה בעיר, שהוצאו ממנה חכמים חשובים: תנאים (חכמים מוקדמים) ואמוראים (חכמים מאוחרים יותר). בהמשך גדל חלק האוכלוסייה הרומית והמעורבת, והעיר הוכרה בתקנת רבי יהודה הנשיא כעיר מעורבת על כך שהייתה פטורה מתרומות.
אמצע המאה השנייה: הוקם אמפיתיאטרון, ונבנו אמות מים. בשנת 200 קיבל המקום מעמד של פוליס ושמו הושפה ל"אלאותרופוליס" (בעברית: עיר בני החורין). בתקופה הביזנטית (324, 638) העיר התרחבה והשפיעה על אזור רחב. נבנו כנסיות ומנזרים, והעיר מופיעה במפת מידבא כחומה עם מבנים ציבוריים.
בתקופה הערבית הקדומה העיר הלכה ודעכה ושמה שונה לביטוי ערבי, בית ג'וברין. במאות השמינית והתשיעית נחצבו מערות הפעמון במקום. בתקופת הצלבנים הוקמה מצודה במקום ופעילות מסדר ההוספיטלרים נרשמה במאה ה-12. בתקופה העות'מאנית פעל כפר ערבי בשם בית ג'יבריל/ג'יברין, וכפר זה שימש כמרכז מקומי במאה ה-18.
במלחמת העצמאות נכבש הכפר, ורוב הבתים נהרסו. בקיבוץ בית גוברין הוקם מיסוד ב-2 ביוני 1949, ממערב לאתר הקדום. ברחבת חדר האוכל של הקיבוץ מוצגת קורת גג מהמאה ה-4 עם כתובת זיכרון המעידה שהאכסניה נבנתה בימי שלטון רומי.
בית גוברין היא עיר עתיקה בשפלת יהודה. היא קרובה לקיבוץ שנקרא אותו שם. השם בארמית אומר "בית גברים". המדרש מספר על ענקים שגרו במערות.
העיר הייתה חשובה כי היא עמדה על צומת דרכים חשוב. בימי הורדוס היא היתה מרכז של חבל שנקרא אדומיאה. במרד הגדול העיר נהרסה והרומאים שמו שם חיל מצב.
בימי המשנה והתלמוד היו שם חכמים חשובים. אחר כך העיר הייתה מעורבת, גרו שם יהודים ורומאים. באמצע המאה השנייה בנו אמפיתיאטרון. אמפיתיאטרון הוא אולם גדול להופעות.
בשנת 200 שינו לה את השם ל"אלאותרופוליס". בתקופה הביזנטית בנו בה כנסיות ומנזרים. בערבית שינו את השם ל"בית ג'וברין". במאות ה-8 וה-9 חצבו שם מערות גדולות בשם "מערות הפעמון".
בימי הצלבנים ישבו שם נזירים ומסדר הוספיטלרים. בתקופה העות'מאנית היה כפר ערבי. הכפר נכבש במלחמת העצמאות. ב-2 ביוני 1949 הוקם קיבוץ בשם בית גוברין ליד האתר. בקיבוץ רואים היום חלק מקורת גג עתיקה מהמאה ה-4 עם כתובת זיכרון.
תגובות גולשים