מָרֵשָׁה היא אתר ארכיאולוגי בשפלת יהודה. התל עצמו קטן יחסית, כ־24 דונם, אך סביבו פרושה "העיר התחתית" על כ־400 דונם. נמצאו שרידים מהתקופה הברונזה המאוחרת ועד ימי הביניים. בתקופה ההלניסטית (תקופת השפעת יוון אחרי אלכסנדר) העיר התרחבה מעבר לתל והוקמה עיר תחתית רחבה.
הייחוד של מרשה הוא הרשת הרחבה של חללים תת־קרקעיים מתחת לבתים. החללים שימשו למחסנים, מאגרי מים, מתקני מסתור ועוד.
התל נחפר לראשונה ב־1889 בידי פרדריק בליס ורוברט מקאליסטר. רבים מהממצאים נמצאים היום במוזיאון הארכאולוגיה של איסטנבול. ב־2014 הכריזה אונסק"ו על מרשה ובית גוברין כאתר מורשת עולמית.
מרשה נזכרת כמִן ערי יהודה במקרא. העיר נפגעה במסע סנחריב ב־701 לפני הספירה. עם חורבן בית ראשון במאה השישית לפני הספירה רבים תושביה גלו.
הנביא מיכה כונה לעתים "המורשתי", כלומר ממרשה.
לאחר גלות בבל מרשה נכנסה לתחום אידומיאה. אדומים, עם שכני, יישבו שם. גם פיניקים מהחוף הפעילו קשרי מסחר, והתקיימו קשרים עם אזור החוף.
לאחר כיבושי אלכסנדר התפתחה קהילה יוונית בעיר. מרשה קיבלה מעמד של פוליס (עיר־מדינה יוונית) והפכה לקוסמופוליטית. תושבים מכל הרקעים חיו בה.
ליד התל נמצאות מערות קבורה צידוניות־הלניסטיות, ובניהן "מערת אפולופאנס". במערה יש ציורי קיר וכתובות ביוונית ובשפות אחרות. הכתובות והשמות מראים וגיוון אתני והשפעה יוונית (הלניזציה). בתוך המערות נמצאו כתובות שונות, כולל שיחות אישיות וכתובות שמביעות מצוקה.
באתר נמצאה הכתובת ההליודורוסית מ־178 לפנה"ס, כתובת מלכותית יוונית חשובה. מטמון מטבעות סלבקיות שנחשף סייע לתארוך כיבוש העיר בידי יוחנן הורקנוס הראשון. בשנת 111 לפנה"ס כבש הורקנוס את העיר וגייר את תושביה. העיר נחלשה לאחר מכן.
פומפיוס שינה את המעמד המדיני של מרשה ב־63 לפני הספירה. העיר חרבה ב־40 לפני הספירה בפלישה פרתית. הישוב המשיך ברמה דלה עד המאה השנייה לספירה. בתקופת מרד בר כוכבא נחפרו מחילות בין החללים התת־קרקעיים, והן שימשו מסתור ובסיס למורדים.
עמוס קלונר ערך סקרים וחפירות מאז שנות ה־70, וחפירות רחבות היקף נערכו בין 1989 ל־2001. קלונר חפר בעיקר בעיר התחתית, המשתרעת על כ־320 דונם.
נחשפו כ־160 מערכות תת־קרקעיות גדולות, ובסך הכל כמחציתם של כ־2,500 חללים תת־קרקעיים. המערכות מחברות חדרים רבים, ולעיתים כוללות 60, 70 חדרים. נמצאו כ־200 בורות מים, 85 קולומבריה (שובכי יונים), 22 בתי בד ליצירת שמן, אורוות, מחסנים ומחצבות. האבנים שחוצבו שימשו לבניית בתי המשטח. נמצאו גם שלושה בתי קברות סביב העיר.
הממצאים חשפו אוכלוסייה מעורבת של אדומיים, צידונים ויוונים. האדומים השתמשו בארמית, והפיניקים והיוונים השתמשו ביוונית. נמצאו שפע של כלי חרס, נרות שמן, אמפורות, קערות מסוג מיוחד, אוסטרקאות (חרסים כתובים), ופסלי חרס ומתכת. מרשה נחשבת לאתר יחיד במינו להבנת חיי היומיום בתקופה ההלניסטית באזור.
מרשה היא חלק מהגן הלאומי בית גוברין־מרשה. באתר אפשר לראות קולומבריום גדולים ובתי בד משוחזרים. נמצאו עצמות תרנגולים רבות, מה שמצביע על גידול עופות מסחרי בעבר. שרידים רבים מעידים על יצוא שמן. יש בורות מים ובתים, ומדי שנה מתקיימות חפירות שבהן מבקרים יכולים להשתתף, ברישיון רשות העתיקות.
באתר קיימות מערות ובמוזיאונים תצלומים וציורי קיר מהממצאים, כולל ציורי קיר במערת אפולופאנס.
מרשה היא אתר עתיק בשפלת יהודה. תל הוא גבעה שבה מצאו שרידי בתים ישנים. שטח התל כ־24 דונם. סביבו הייתה "עיר תחתית" על כ־400 דונם. נמצאו שרידים מכל תקופות ישנות רבות.
החלק המעניין ביותר הוא הרשת של מערות מתחת לבתים. מערות אלה שימשו למחסנים, לאחסון מים, ולעיתים כמקום מסתור.
התל נחפר לראשונה ב־1889 על ידי שני ארכיאולוגים בריטים. חלק מהממצאים נשמרים במוזיאון באיסטנבול. ב־2014 הכריזו אונסק"ו על מרשה ובית גוברין אתר חשוב.
בימי המקרא מרשה היתה עיר של שבט יהודה. העיר נפגעה במלחמות והאוכלוסייה הגיעה לשינויים.
במאה השישית לפני הספירה הגיעו לאזור אדומים. אדומים = עם שכני שהתיישב פה. גם פיניקים = עם ימי מהחוף, ויוונים התגוררו בעיר.
במאה הרביעית לפני הספירה הגיעו השפעות יווניות. העיר הפכה לעיר עם מנהגים יווניים.
ליד התל יש מערות קבורה עם ציורי קיר. במערות נמצאו כתובות בשפות שונות. השמות והכתובות מראים שהתיישבו כאן אנשים שונים.
הארכיאולוג עמוס קלונר חפר במקום בשנים רבות. בין 1989 ל־2001 נערכו חפירות גדולות. נמצאו כ־160 מערכות תת־קרקעיות. בסך הכל כ־2,500 חללים בתוך הסלע.
במערות אלה היו בארות מים, שובכי יונים (קולומבריום) לגידול יונים, בתי בד לייצור שמן, ורבים מחסנים. האבנים שחפרו שימשו לבניית הבתים שמעליהן.
מרשה היא חלק מהגן הלאומי בית גוברין־מרשה. אפשר לראות מערות גדולות ובתי בד משוחזרים. נמצאו עצמות תרנגולים רבות, שאולי מעידות על גידול תרנגולים מסחרי. יש גם בורות מים ושרידים רבים אחרים. מבקרים יכולים להשתתף בחפירות עם רשות העתיקות.
תגובות גולשים