בית האופרה המלכותית (Royal Opera House) בלונדון, המוכר גם כ"קובנט גארדן", הוא אתר מרכזי לאמנויות הבמה. הוא משכן לאופרה (הצגה שבה שרים את רוב הדמויות), לבלט (מחול על פי מוזיקה) ולתזמורת הבית.
הבניין הנוכחי הוא התיאטרון השלישי שנבנה באתר. החזית, הפואייה (חלל הכניסה) והאולם שייכים למאה ה-19, ואולם יש שיפוצים נרחבים שנעשו בסוף המאה ה-20. באולם יש כ-2,174 מושבים, ארבע קומות של תאים ויציעים וגלריית אמפיתיאטרון. הבימה (המקום שבו מתרחשת ההופעה) רחבה וגובהה מוגדרים במידות מסוימות, כדי לאפשר הפקות גדולות.
יסוד המוסד מקושר לכתב הרשאה שמסר המלך צ'ארלס השני לסר ויליאם דאווננט ב-1660. כתב זה העניק זכות מיוחדת להפעיל להקת תיאטרון בלונדון.
בשנת 1732 נפתח תיאטרון ראשון באתר, בהובלת ג'ון ריץ'. במשך תקופה ארוכה שימש המקום להצגות דרמה ומוזיקה. ב־1735 החלו בו עונות אופרה קבועות של הנדל, שהפך לדמות מרכזית בפעילות האופרה במקום.
התיאטרון נשרף ב־1808 ונבנה מחדש ונפתח ב־1809 בתכנון רוברט סמירק. העלאת מחירי המושבים גרמה למהומות מצד הקהל, וההנהלה נאלצה לחזור בה. באמצע המאה ה-19 פחתו המונופולים על תיאטראות, והפעילות באולם השתנתה. ב־1847 התיאטרון פעל בשם "האופרה האיטלקית המלכותית".
שרפה נוספת ב־1856 הובילה לבניית התיאטרון השלישי, שתוכנן על ידי אדוארד מידלטון בארי ונפתח רשמית ב־1858. שמו הפך ל"בית האופרה המלכותית" ב־1892. במהלך המלחמות של המאה ה-20 שימש המבנה פעמים רבות למטרות אחרות, אך ב־1946 הוא נפתח מחדש כהצגה אופראית מרכזית, והוקמה להקה קבועה.
בסוף המאה ה-20 בוצעו שיפוצים גדולים מאוד, בין 1996 ל-2000. כמעט כל האתר שופץ או נבנה מחדש, כשהוא משמר את האולם ההיסטורי. הוספו אולמות חזרות, משרדים, תיאטרון סטודיו חדש ושטחים ציבוריים. שוק הפרחים השכן הוכנס לשטח התיאטרון וכך נוצר אזור מפגש רחב ידיים.
מאז 1946 האופרה המלכותית הפכה לאחת הלהקות החשובות בבריטניה ובעולם. בתחילה הושם דגש על אופרה באנגלית ועל קידום זמרים בריטיים, אך בהדרגה נמשכו גם כישרונות בינלאומיים. בין ההפקות והתמיכות במלחינים בולטים מוזכרים בנג'מין בריטן והפקות גדולות של ורדי ומלחינים אחרים. זמרות וזמרים ידועים, כמו מריה קאלאס וג'ואן סתרלנד, הופיעו בפועל.
האופרה המלכותית כוללת תזמורת סימפונית קבועה ומקהלה של עשרות זמרים. קיימת גם תוכנית השתלמות מקצועית לזמרים צעירים, שנועדה לתת להם ניסיון בהפקות גדולות. התוכנית נמשכת בדרך כלל שנתיים, ומקנה ניסיון מעשי בזירה מקצועית.
בית האופרה המלכותית בלונדון נקרא גם קובנט גארדן. זה תיאטרון גדול לאופרה ולבלט.
בשנת 1660 המלך נתן אישור לבניית תיאטרון במקום. האישור העניק זכות מיוחדת להופיע.
ב־1732 נפתח תיאטרון ראשון באתר. משם החלו להופיע אופרות של הנדל, מלחין חשוב.
התיאטרון נשרף ב־1808 ונבנה מחדש ב־1809. הקהל לא אהב עליית מחירים, והיה מרד.
שוב נשרף ב־1856. הבניין של היום נבנה ונפתח בסוף שנות ה-1850. מאז הוא נקרא בית האופרה המלכותית.
בשנים 1996, 2000 התיאטרון שוקם והורחב. שמרו על האולם הישן והוסיפו חדרי חזרות ושוק פרחים לידו.
האולם גדול מאוד. יש בו כ־2,174 מושבים. יש תזמורת ומקהלה. גם יש תוכנית שעוזרת לזמרים צעירים ללמוד ולהופיע.
תגובות גולשים