בית הכנסת באוסטיה

אוסטיה העתיקה שכנה בשפך נהר הטיבר, ושימשה כנמל הראשי שאליו הגיעו ספינות לרומא. היישוב הוקם תחילה לצורכי הגנה ובהדרגה הפך לנמל חשוב של בירת האימפריה. קלאודיוס קיסר (41, 54 לספירה) הרחיב את הנמל לפי תוכניות שיוחסו ליוליוס קיסר. הנמל שימש להובלת חיטה ומוצרים אחרים, וחלק גדול מצרכי רומא עבר דרכו. ההערכה היא שאוכלוסיית העיר הגיעה לכ־60,000 תושבים. העיר איבדה מחשיבותה במאה ה-3, וננטשה במאה ה-9. היום היישוב נחפר והוא פתוח לביקורים.

שרידי בית הכנסת נמצאו ב־1961 בקצה העיר ליד החוף. הם נתגלו בזמן סלילת כביש לקראת נמל התעופה פיומיצ'ינו. המבנה שכן בחלק מבודד של העיר, בסופו של הרחוב הראשי העתיק, הדקומאנוס (Decumanus, הרחוב המזרחי־מערבי הראשי).

הקבוצה הארכאולוגית זיהתה את המבנה כביה"כ בעקבות כמה ממצאים. נמצא תבליט של מנורה חצובה במשקוף, המנורה היא סמל יהודי עתיק. נמצאו גם עששיות לשמן עם אותו מוטיב, ורישום שמזכיר יוצר של ארון הקודש. המבנה שוחזר במראיתו מהמאה ה-4 ונכלל במסלולי הביקור בעיר.

עם זאת, התברר שהמבנה המקורי הוקם כבר במאה ה-1. התיארוך התבסס על קיר שבו לבנים בצורת יהלום, טכניקה בנייה ידועה בשם "רשת דיג" (opus reticulatum), שנועדה בימי קלאודיוס. כיוון בית הכנסת אינו פונה לירושלים. לכן משערים שהמבנה נבנה לפני חורבן בית המקדש (לפני שנת 70).

ליד בית הכנסת נמצאו אולם ללימוד, מטבח ובאר מים בכניסה. מול הכניסה עמדו עמודים קטנים וגמלון שנקראו אדיקולה (aedicula), שם הונח ארון הקודש. כתובת מציינת שמבנה האבן החליף קודם מבנה מעץ שהוענק במאה ה-2, ואז הוחלף שוב במאה ה-3 על ידי מינדוס פאוסטוס (Mindus Faustus).

התבליט של המנורה כולל בצדדים דימויים של לולב, אתרוג ושופר. המיקום החריג של התבליט עלול להעיד על שימוש חוזר בחומרי בניין מתקופה מוקדמת יותר.

אוסטיה ישבה במקום שבו נהר הטיבר נפגש עם הים. שם היו סירות שהובילו סחורות לרומא. העיר נבנתה בשביל להגן על הכניסה לנהר. אחר כך היא הפכה לנמל חשוב של רומא. פעם גרו שם עד כ־60,000 אנשים. במאות שלאחר מכן העיר ננטשה. היום אפשר לבקר בחפירות.

באוסטיה נמצאו שרידים של בית כנסת. בית כנסת זה הוא מקום תפילה של יהודים. את השרידים מצאו ב־1961 ליד החוף. הם נחשפו כשבנו דרך לקראת שדה התעופה.

גילו את בית הכנסת בגלל תבליט של מנורה (מנורה זה שלט יהודי בצורת נר). גם נמצאו כלי שמן עם אותה תמונה. יש רישום שמספר על מי שעשה ארון קודש (הארון זה המקום שבו שמים ספרים קדושים).

המבנה ששוחזר נראה כמו במאה ה-4. אבל החלק הקדום נבנה כבר במאה ה-1. זאת כי בקיר נמצאו לבנים מסודרות בצורת יהלומים. זו שיטה ישנה לבניין שנקראת רשת דיג. כיוון הבית כנסת לא פונה לירושלים. לכן חושבים שהוא נבנה לפני חורבן בית המקדש.

ליד בית הכנסת היו חדרי לימוד, מטבח ובאר מים. מול הכניסה היה מקום קטן לארון הקודש. על התבליט של המנורה מופיעים לולב (ענף תמר), אתרוג (פרי מיוחד) ושופר (חצוצרה קדומה). המיקום המיוחד של התבליט עשוי להראות שחומרי הבנייה הועברו והושמו מחדש.