בית הלורדים

בית הלורדים (House of Lords) הוא הבית העליון של הפרלמנט הבריטי. יחד עם בית הנבחרים והממלכה הם הרשויות המחוקקות. מספר חבריו אינו קבוע; נכון לעכשיו יש כ-797 חברים. הם מתחלקים ל-26 לורדים רוחניים (לורדים שהם אנשי דת בכירים בכנסיית אנגליה) ולשאר, לורדים חילוניים (חברי מפלגות, מומחים ועמיתים שאינם כמרים).


בית הלורדים קיים מאז המאה ה-14, אך כוחו הצטמצם בהדרגה. בתחילה היה הגוף החזק בפרלמנט. מהמאה ה-19 ועם חוקי הפרלמנט של 1911 ו-1949 נחלש תפקידו, והוא יכול היום לעכב חקיקה רק לתקופות קצובות. חקיקת בית הלורדים מ-1999 ביטלה את רוב הזכויות של הלורדים היורשים והשאירה 92 לורדים יורשים.

עד 2009 פעלו בלורדים גם תפקידים שיפוטיים, אך בעקבות רפורמות הועברו סמכויות אלה לבית המשפט העליון של הממלכה המאוחדת.


מקור הפרלמנט במועצה יועצת למלך בימי הביניים. ב-1295 התקיים פרלמנט שכלל ארכיבישופים, אצילים ונציגי מחוזות. עם הזמן התפתחו שני בתים: הבית העליון (הלורדים) והבית התחתון (הנבחרים). לעיתים רבות נוצרו משברים בין הבתים, למשל במאה ה-17 ובמהלך המאבקים שהובילו לשינויים פוליטיים גדולים. במאה ה-19 ובמאה ה-20 חלו רפורמות שהגבירו את כוחו של בית הנבחרים והגדרו מחדש את תפקיד הלורדים.


הלורדים הרוחניים הם בכירי הכמורה של הכנסייה האנגליקנית. כיום יש 26 כאלה, כולל הארכיבישוף מקנטרברי והארכיבישוף מיורק. הם מכהנים בבית הלורדים כל עוד הם מחזיקים בתפקיד הדתי.


נציגים דתיים שאינם חלק מהכנסייה האנגליקנית מונו מדי פעם כלורדים לחיים. דוגמות בולטות הן רבנים שנמנו על חברי הבית, כמו עמנואל יעקובוביץ' ויונתן זקס. כמרים קתולים כמעט לא מונו מאז הרפורמציה.


הלורדים החילוניים כוללים לורדים לחיים (ממונים לשארית חייהם) ולורדים יורשים. מרביתם הם לורדים לחיים, שהוענק להם התואר בדרך כלל על ידי המלכה בהמלצת ראש הממשלה. רבים מהם משתייכים למפלגות, וחלקם בלתי מפלגתיים ונקראים "קרוס בנצ'רס" (Crossbenchers). חוק בית הלורדים של 1999 צמצם את מספר הלורדים היורשים ל-92.

לורדי המשפט, ששימשו כשופטים בטרם הוקם בית המשפט העליון, היו מגויסים לשמיעת ערעורים. היום תפקידם השיפוטי הועבר למערכת בתי המשפט.


כדי להיות לורד צריך להיות בן 21 ומעלה, ואזרח חבר העמים הבריטי או רפובליקת אירלנד. פושטי רגל או מי שנידון בבגידה אינו יכול לכהן, עד שיסתיימו תנאיו או יינתן חנינה. נשים הורשו להצטרף רק מאז חוק הלורדים לחיים מ-1958.


ב-2005 נוצר תפקיד יושב ראש בית הלורדים, שלא הופקד עוד אוטומטית בלורד צ'נסלור. היושב ראש נבחר על ידי חברי הבית ומאושר על ידי המלכה. מנהיג בית הלורדים הוא חבר הממשלה שאחראי על העברת חוקים.


הדיונים מתקיימים בארמון וסטמינסטר, בחדר מעוטר ושמו "החדר האדום". הכיסאות אדומים ושם סמלי הוא "שק הצמר" (The Woolsack) - ספה שפונה ליושב ראש.


הלורדים אינם חייבים לבקש רשות דיבור מהיושב ראש. כל אחד יכול לשאת נאום אחד בבקשה נתונה. ההצבעה נעשית בדרך קולית; אם יש מחלוקת היא עוברת להצבעה בחלוקה פיזית באכסדראות ה"מסופקים" וה"בלתי מסופקים".


הפרלמנט עובד גם בוועדות שמכינות דוחות על חוקים ומקיימות שימועים מול מומחים. יש ועדות קבועות ווועדות מיוחדות לנושאים ספציפיים. הוועדות מסייעות לעיצוב חקיקה ולבדיקת פעולות הממשלה.


חקיקה יכולה להתחיל בשני הבתים, אך ברוב המקרים מתחילה בבית הנבחרים. בית הלורדים יכול להציע תיקונים ולעכב חוקים לפרקי זמן מוגבלים בלבד. מוסכמות וחוקים קבעו גבולות אלה במהלך המאה ה-20.


תפקידו השיפוטי של בית הלורדים בוטל בפועל ב-2009, כאשר הוקם בית המשפט העליון כערכאה העליונה.


בית הלורדים אינו יכול לקבוע את תפקידו של ראש הממשלה. לכן יכולתו לפקח על הממשלה מוגבלת בהשוואה לבית הנבחרים.

בית הלורדים הוא הבית העליון של פרלמנט בריטניה. הפרלמנט עושה חוקים. בבית הלורדים יושבים אנשים חשובים שקוראים להם "לורדים".


יש בבית הלורדים גם כמרים בכירים בכנסיית אנגליה. אלה נקראים לורדים רוחניים. הם כוללים את הארכיבישוף מקנטרברי ואת הארכיבישוף מיורק.


מרבית הלורדים הם לא כמרים. הם נקראים לורדים חילוניים. חלקם ממונים לכל חייהם. יש גם לורדים שיורשים את התואר שלהם. היום רק 92 לורדים יורשים יכולים לשבת בבית.


בית הלורדים מתכנס בארמון וסטמינסטר. החדר אדום מאוד ולכן קוראים לו "החדר האדום". במרכז החדר יש ספה גדולה בשם "שק הצמר". שם יושב יושב הראש.


בלורדים מדברים אחד אחרי השני. בכל דיון כל לורד יכול לדבר פעם אחת. כשהם מצביעים, הם עונים בקול או הולכים לחדרים מיוחדים שנקראים "לובי".


בית הלורדים יכול לשנות חוקים ולהציע תיקונים. אבל היום הוא לא בית המשפט העליון. לפני כן שפטו בו, אך עכשיו יש בית משפט עליון נפרד.

= מי יכול להיות לורד?

צריך להיות מעל גיל 21. צריך להיות אזרח בריטניה או של מדינות חבר העמים, או אזרח אירלנד. מי שבפשט רגל או הורשע בבגידה לא יכול לשבת בבית.


נשים הורשו להצטרף מאז 1958. יש בלורדים גם חברים בלתי מפלגתיים שנקראים "קרוס בנצ'רס". בית הלורדים בודק חוקים ומעודד דיונים לפני שהחוק מתקבל.