בית המוקד

בית המוקד היה מבנה בצדה הצפוני של העזרה (חצר המקדש), מזרחית לשער הקרבן. המבנה שימש את הכהנים ששירתו בבית המקדש.


זה היה בית גדול עם גג שנבנה על כיפה עגולה (כיפה = גג מעוגל). במשנה נאמר שחציו הצפוני נחשב "חול" (חלק רגיל) וחציו הדרומי נחשב "קודש" (חלק קדוש). על גג בית המוקד עמד אחד ממוקדי השמירה של הכהנים.

מפרשי המשנה הביאו פירושים שונים לחלוקה בין הקודש לחול. הרמב"ם כתב שהמבנה עמד מחוץ לחומת העזרה, אך חלקו הפתוח לעזרה נחשב לכלול בקדושת העזרה. תפארת ישראל טען שחלקו נכנס בתוך תחום העזרה, ומכאן נבעה קדושתו.

השם "בית המוקד" מגיע ממדורה גדולה שהייתה בו. הכהנים התחממו ליד המדורה; הם הלכו יחפים על רצפת שיש. מהמדורה גם הדליקו את אש המזבח מדי יום, מאחר שיש מצווה להביא אש מן ההדיוט (הדיוט = אדם רגיל).

בחציו הצפוני של הבית היו דרגשי אבן בקיר, שבהם ישנו זקני בית האב. הכהנים הצעירים ישנו על הרצפה. במרכז המבנה הייתה מרצפת שאפשר להרים בעזרת טבעת; מתחתיה שעמד שוער המקדש והשאיר שם את מפתחות העזרה בלילה, ומעליה ישן השוער.


בבית המוקד היו ארבע לשכות, אחת בכל פינה:

בצידו השני שהיה ב'חול':

בית המוקד עמד בצידו הצפוני של העזרה. העזרה זה חצר המקדש. הבית היה ליד שער הקרבן. הכהנים עבדו שם.


הבית גדול ויש לו גג על כיפה. כיפה זו גג עגול. חצי הבית בצפון נחשב "חול". חצי הבית בדרום נחשב "קודש". על הגג יש משמר של הכהנים.

קראו לו בית המוקד בגלל מדורה גדולה שנמצאה בו. הכהנים התחממו ליד המדורה. הרצפה הייתה עשויה שיש, והם הלכו יחפים. מהמדורה הדליקו גם את אש המזבח כל יום. זה בגלל מצווה להביא אש מן הדיוט (הדיוט = אדם רגיל).

בחלק הצפוני היו דרגשי אבן לזקנים. הכהנים הצעירים ישנו על הרצפה. במרכז הייתה אבן שאפשר להרים בטבעת. מתחתיה שמו את המפתחות בלילה, והשוער (שוער המקדש = מי ששם את המפתחות) ישן מעליה.


בבית המוקד היו ארבע לשכות. אחת בכל פינה.

בצידו השני שהיה ב'חול':