לפי המסורת היהודית, בית המקדש השלישי הוא המקדש העתידי שעליו מדבר ספר יחזקאל.
הרעיון מבוסס בעיקר על נבואות ועל תפילות לאורך הדורות. רבים ראו בו את סמל הגאולה והשיבה לירושלים.
המושג המדויק "בית המקדש השלישי" אינו מופיע בתנ"ך. עם זאת, נבואות רבות מדברות על גאולה כוללת שבה בית המקדש תופס מקום מרכזי. פרשנים דנו בשאלה אם הבית השני כבר מימש נבואות אלה או לא.
ספר יחזקאל מתאר בקווים כלליים מקדש גדול ושונה מקודמיו. התיאור כולל מונחים אדריכליים שקשים להבנה. לפי יחזקאל המקדש יהיה מרובע, עם חצר פנימית של מאה על מאה אמה (אמה = יחידת מדידה עתיקה) וחצר חיצונית גדולה יותר של חמש מאות על חמש מאות אמה. גם שערים, תאים ואתיקים (קירות תמך) מתוארים, אך פירושם שנוי במחלוקת.
החצר שלפני ההיכל וגודלה כ־100×100 אמה. שם נמצא המזבח החיצון ושם נקראה העזרה בבתי המקדש הקודמים.
מקיפה את החצר הפנימית ומדווחת כ־500×500 אמה. בדומה לתיאור, צורת המקדש מקבלת מימד גדול ושונה מבית שני.
אתיקים הם כנראה קירות תמך או מבנים תמכתיים סביב החצר. השערים מתוארים במידות ובתאים, אך מפרשי המסורת (כגון רש"י והגר"א) מפרשים זאת בשיטות שונות.
יחזקאל צופה שלשני הכהנים מבני צדוק תוקצה לשכה מיוחדת בחצר הפנימית. כהנים אלו, לפי המסורת, ימלאו תפקיד מיוחד בעבודת המקדש.
הקמת מקדש נחשבת במקורות ההלכתיים כמצוות עשה מתוך תרי"ג המצוות, על פי הפסוק "ועשו לי מקדש". הרמב"ם מדגיש שהחובה חלה על הדורות, ובמסורת נידונו ההלכות והפרטים להכנת המקדש והעבודה שבו.
בכל הדורות דרשו בתפילות על בניין המקדש. בתפילת העמידה יש בקשות שקשורות לשיבת העבודה ולבניין ירושלים. פיוטים ושירה דתית מלאים אזכורים של המקדש והגעגועים אליו.
לאחר חורבן הבית נותרו מנהגים שמזכירים את העבודה במקדש. דוגמה: נטילת הלולב בסוכות נוהגה שבעה ימים כאות זיכרון. בליל הסדר המצה והמרור שמזכירים את קורבן הפסח.
במקורות יש שתי דעות עיקריות: יש הסבורים שהמקדש ירד מן השמיים מוכן ונבנה בדרך נס; ויש הסוברים, כמו הרמב"ם, שהמקדש יבנה בידי אדם. קיימות גם דרכים משלבות שטוענות שחלקים יירדו מן השמיים וחלקים יבנו בידי בני אדם.
בעת העתיקה נרשמו יוזמות שונות. הקיסר היוליאנוס במאה הרביעית ניסה לבנות מחדש, אך הבנייה נעצרה. בתקופה הפרסית־ביזנטית (613, 617) השלטון האיר זמנית ליהודים לשלטון בעיר ותוכננו מהלכים חידושיים.
במאה ה־19 וה־20 הופיע המושג גם בחזונות פוליטיים של כמה מנהיגים ציוניים. חלקם ראו בבניין המקדש סמל לאומית ולגאולה.
לאחר 1967 נוצרו תנועות לשחזור ולבניית מציוד ועבודות המקדש, כגון מכון המקדש ותנועת נאמני הר הבית. הם משחזרים כלי מקדש וחוקרים הלכות הקשורות בו.
התנועה לעיתים יוצרת מחלוקת: רבים מבטאים התנגדות הלכתית או פוליטית להקמת המקדש בימינו, וחלק מהדאגות נוגעות לכיפת הסלע ולמעורבות המוסלמית באתר.
הידועה כנקודת מחלוקת מדינית ודתית, והר הבית הפך מוקד לסכסוך. סקר משנת 2009 מצא כי כ־64% מהיהודים בישראל תמכו בבניין המקדש.
בית המקדש השלישי הוא מקדש שיהיה בירושלים לפי המסורת.
המונח "הבית השלישי" לא מופיע בתנ"ך. אך יש נבואות שמדברות על בית חדש וגאולה.
הנביא יחזקאל (נביא = אדם שמקבל חזון) תיאר מקדש גדול ושונה. יש בו חצר פנימית של מאה על מאה אמה. אמה היא דרך מדידה עתיקה.
יש גם חצר חיצונית גדולה מאוד של חמש מאות על חמש מאות אמה.
כהנים (אנשי דת שעבדו במקדש) ממשפחת בני צדוק יקבלו מקום מיוחד במקדש על פי התיאור.
בכל הדורות יהודים התפללו וביקשו שיבנו את המקדש. כמה מנהגים היום זוכרים את המקדש, כמו נטילת הלולב בסוכות וליל הסדר.
יש דעות שונות: חלקם אומרים שהמקדש יירד מהשמים כנס; אחרים אומרים שאנשים יבנו אותו.
בעבר היו ניסיונות לשחזר את המקדש, כמו בימי יוליאנוס. אחרי 1967 קמו קבוצות שמכינות כלים ולומדות איך לבנות את המקדש.
הר הבית הוא מקום רגיש; יש שם גם מסגד חשוב למוסלמים. הרעיון של בניין המקדש מעורר מחלוקת.
סקר מ־2009 הראה שרוב גדול מהיהודים בישראל תמך ברעיון (כ־64%).
תגובות גולשים