בֵּית הַקוֹל (לָרִינְקְס) הוא איבר בגרון של יונקים ובעלי חוליות אחרים. הוא ממוקם בקדמת הצוואר, מעל קנה הנשימה, במקום שבו הלוע מתפצל לקנה הנשימה ואל הוושט.
בית הקול מורכב מתשעה סחוסים. יש שלושה סחוסים גדולים: סחוס התריס, סחוס הטבעת וּאפיגלוטיס (מכסה הגרון). בנוסף יש שלושה זוגות של סחוסים קטנים. הסחוסים קשורים ברצועות ושרירים ומרופדים בקרום רירי.
בית הקול מאפשר מעבר אוויר אל הריאות, ומכיל את מיתרי הקול, רצועות ריריות שמפיקות קול. הבית אחראי על יצירת צלילים אנושיים, ועל גובה הקול ועוצמתו. המרחק בין מיתרי הקול משתנה בהתאם למבנה בית הקול, ושינויים אלה משפיעים על סוג הצלילים שמיוצרים.
בֵּית הַקוֹל (לָרִינְקְס) נמצא בקדמת הצוואר, מעל קנה הנשימה. הוא עוזר להעביר אוויר אל הריאות.
יש בבית הקול תשעה סחוסים. סחוס (חומר קשה בגוף) חשוב הוא סחוס התריס. יש גם את סחוס הטבעת ומכסה הגרון (אפיגלוטיס).
בבית הקול נמצאים מיתרי הקול, שתי רצועות ריריות. מיתרי הקול יוצרים את הקול. כשהם מתקרבים או מתרחקים, הקול משתנה בגובה ובעוצמה.
תגובות גולשים