בֵּית פַּגֵּי (בלטינית: Bethfage; יוונית: Βηθφαγὴ) הוא מנזר וכנסייה פרנציסקניים על פסגת הר הזיתים. הכפר מקושר במסורות נוצריות לאירועים בחיי ישו המתוארים בברית החדשה.
השם כנראה נובע מהמילה "פגה", תאנה שלא הבשילה. בבשורה על פי מרקוס מתואר איך ישו קיבל על עץ תאנה קללה כיוון שלא מצא בו פרי. בסיפורים נוספים מופיע גם המעשה שבו ישו מבקש מתלמידיו לאתר חמור לרכיבה בדרכו מיריחו לירושלים.
לפי המסורת, כשישו עלה מהר הזיתים קיבל קהל המרחיב לו את פניו, פרוש בגדיהם על הדרך, נופף בכפות תמרים וקרא "הושע נא" ו"ברוך הבא בשם ה'". מעשה זה הוא המקור למסורת נשיאת כפות התמרים בתהלוכת יום ראשון של הדקלים.
הכפר מופיע גם במקורות יהודיים, והוא מוזכר כמקום מגוריהם של יהודים.
באתר התגלו מערות קבורה בסגנון של ימי הבית השני, גלוסקמאות (שאריות מזון דגן) וכלי חרס. נמצאו גם מתקנים חקלאיים כמו גתות, ושרידי שתי כנסיות, ביזנטית וצלבנית.
הממצא הבולט הוא "מצבת האבן של בית פגי" (Stele of Bethpage), בלוק גדול מהאפסיס של הכנסייה הצלבנית, המתוארך סביב 1170. האבן מעוטרת בארבעה צדדים בסצנות: תחיית לזרוס, השליחות למצוא חמור, כניסת ישו לירושלים וישו עם מרתה ומריה. הצלבנים סברו שישו השתמש בסלע זה כדי לעלות על החמור. היום האבן מגודרת בסבכת ברזל ומאחוריה מראה, כדי להקל על הצפייה בעיטורים מכל צד.
הכנסייה הנוכחית הוקמה ב-1883 על שרידי כנסיות ישנות. ב-1954 חודשה והוגדל לה מגדל על ידי האדריכל אנטוניו ברלוצי. הציורים על הסלע שוקמו ב-1950 על ידי צ'זרה וגריני, שאחר כך עיטר גם את קירות הכנסייה בפרסקאות (ציורי קיר).
פרסקאות הקירות מתארות קהל המתכונן לתהלוכתו של ישו. על קירות אחרים כתובות בלטינית משפטים שנאמרו לישו בעת כניסתו לעיר. שרידי התקופה הצלבנית נראים ברצפה ליד האפסיס.
המזבח בכנסייה מסודר בצורה לא שגרתית: הוא פונה אחורה, כלומר הכומר ניצב עם גבו לקהל בעת קיום המיסה, כפי שהיה נהוג לפני ועידת הוותיקן השנייה. בפולחן הקתולי הכוהן מבצע את טקס ההמרה (טרנסובסטנציה) שבו נאמר כי הלחם והיין הופכים לבשר ולדם ישו, לפי האמונה.
מ-1933 יוצאים הלטינים מבית פגי לתהלוכה לכנסיית סנטה אנה ביום ראשון של הדקלים. התהלוכה פותחת את השבוע הקדוש לפני הפסחא. המסורת החלה במאה ה-4, הופסקה בזמני השלטון העות'מאני וחודשה על ידי הפטריארך הלטיני ברלסינה ב-1933.
כיום משתתפים בה גם פרוטסטנטים וקבוצות אנגליקניות וההליכות משתנות לפי עדות. באנגליה קיבלו צליינים שחזרו עם כפות תמרים את הכינוי "Palmer". היוונים האורתודוקסים עורכים תהלוכה משלהם לכנסיית הקבר.
במסורת מסוימת שומרים את כפות התמרים עד לפני יום רביעי של האפר בשנה שלאחר מכן. אז שורפים אותן ומרססים את האפר על מצחי המאמינים בצורת צלב, כסימן אבל והתחדשות רוחנית לקראת הפסחא.
בית פגי הוא מנזר וכנסייה על הר הזיתים. זה קשור בסיפורים על ישו בברית החדשה.
השם נגזר מהמילה "פגה". פגה היא תאנה שעדיין לא בשלה. באחד הסיפורים ישו רואה עץ תאנה ולא מוצא פרי.
עוד סיפור מספר שישו ביקש מחבריו לקחת חמור בשבילו, כדי לרכוב לירושלים.
גם במקורות יהודיים מוזכרת יבנה בשם בית פגי, כמקום שבו גרו יהודים.
בחפירות נמצאו מערות קבורה ישנות. נמצאו גם כלי חרס וגרגירי מזון.
נמצא גם סלע גדול, שנקרא "מצבת האבן של בית פגי". הסלע הוא חלק מאפסיס (החלק העגול מאחורי המזבח בכנסייה). הסלע נעשה בערך ב-1170. על הסלע חרוטות תמונות של: תחיית לזרוס, שני תלמידים שמחפשים חמור, כניסת ישו לירושלים וישו עם מרתה ומריה. היום הסלע מוקף גדר ובראשו מראה כדי לראות את כל הצדדים.
הכנסייה שבאתר נבנתה ב-1883 על שרידים ישנים. ב-1954 הוסיף האדריכל אנטוניו ברלוצי מגדל וכיסה את הכנסייה בציור.
ציורי הקיר שוחזרו ב-1950 על ידי צייר בשם צ'זרה וגריני. הציורים מראים קהל המוכין לתהלוכה של ישו. ליד החלונות כתוב טקסטים בלטינית (שפה עתיקה).
המזבח בכנסייה פונה לאחור. משמעות הדבר היא שהכומר עומד עם גבו אל הקהל בעת טקס המיסה. בפולחן נוצרי נאמר כי הלחם והיין משתנים לבשר ולדם ישו (אמונה זו נקראת טרנסובסטנציה).
מאז 1933 יוצאים מנזירי בית פגי לתהלוכה לכנסיית סנטה אנה ביום ראשון של הדקלים. תהלוכה זו מתחילה את השבוע הקדוש לקראת הפסחא.
בתהלוכה אנשים נושאים כפות תמרים, כמו שעשו אז. בעבר העות'מאנים עצרו את התהלוכה. היא חודשה על ידי הפטריארך ברלסינה.
כפות התמרים נשמרות לעיתים עד לפני יום רביעי של האפר בשנה הבאה. אז שורפים אותן ומורחים מאפר צורת צלב על המצח של המאמינים. זה סימן לחשבון נפש וההכנה לפסחא.
