בלוטת יותרת המוח (Pituitary Gland), המכונה היפופיזה, היא בלוטה קטנה בבסיס הגולגולת באוכף הטורקי. היא צורתה כצורת אפונה, שוקלת כ-0.5 גרם וקוטרה כ-1 ס"מ. ההיפופיזה מתפתחת בעובר מכיס רתקה (Rathke's pouch).
הבלוטה מחוברת להיפותלמוס באמצעות גבעול רקמה (Infundibulum). היא מחולקת לשתי אונות עיקריות: האדנוהיפופיזה (אונה קדמית) והנוירוהיפופיזה (אונה אחורית). בין השתיים קיים חלק אמצעי קטן (Pars Intermedia) שמיעוטו שורד בבוגר.
האדנוהיפופיזה בנויה ממספר תת-אזורים קצרים והיא מייצרת הורמונים שמופרשים לדם. הורמונים אלה הם פפטידים, והם פועלים על איברים מרוחקים ולכן נקראים אנדוקריניים (אנדוקריני = מופרש לדם כדי להשפיע מרחוק).
תאי האונה הקדמית כוללים את המינים העיקריים הבאים, שכל אחד מפריש הורמון מרכזי:
- תאים סומטוטרופיים: מפרישים הורמון גדילה (GH).
- תאים לקטוטרופיים: מפרישים פרולקטין, הקשור בהפרשת חלב.
- תאים תירותרופיים: מפרישים TSH, שמשפיע על בלוטת התריס.
- תאים גונדותרופיים: מפרישים LH ו-FSH, שמשפיעים על השחלות והאשכים.
- תאים קורטיקוטרופיים: מפרישים ACTH, שקשור לייצור סטרואידים בלב היעד.
האדנוהיפופיזה פועלת בשיתוף עם ההיפותלמוס ליצירת צירים הורמונליים. ציר הורמונלי הוא מערכת בקרה שבה הורמון אחד שולח אותות להפרשת הורמון אחר.
מאפיין מרכזי של הצירים הוא משוב שלילי: ההורמון הסופי מפחית את הפרשת ההורמונים שקדם לו. כך נשמרים רמות יציבות בגוף. יוצא דופן קיים בזמן הביוץ הנשי, שם אסטרוגן עלול לגרום למשוב חיובי ולשחרור מוגבר של LH.
הנוירוהיפופיזה היא המשך של תאי ההיפותלמוס. היא אינה מייצרת הורמונים בעצמה, אלא מאחסנת ומפרישה הורמונים שיוצרו בהיפותלמוס. ההורמונים העיקריים הם אוקסיטוצין ו-ADH (הורמון נוגד השתנה).
אוקסיטוצין עוזר בכיווצי הרחם בלידה ומפחית דימום. ADH (ארגינין וזו-פרסין) מצמצם אובדן מים דרך הכליות על ידי הגדלת הספיגה הכלייתית. חוסר ב-ADH גורם ל-Diabetes Insipidus, המבטא צמא והשתנה מרובה. עודף ADH נקרא SIADH ויכול לגרום לליקוי ברמת הנתרן בדם.
מחלות שונות עלולות לפגוע בהיפופיזה ובצירים שלה. נזק להיפופיזה כולה מוביל לפן-היפופיטואיטריזם (חוסר בכל ההורמונים הטרופיים). לחסרים הורמונליים קיימים תחליפים תרופתיים שיכולים להשיב תפקוד תקין לאחר אבחנה.
בלוטת ההיפופיזה היא בלוטה קטנה בבסיס הגולגולת. היא בצורת אפונה. היא שוקלת כ-0.5 גרם.
ההיפופיזה קשורה להיפותלמוס מעליה. יש לה שני חלקים חשובים: חלק קדמי וחלק אחורי. החלק האמצעי קטן אצל מבוגרים.
החלק הקדמי מייצר הורמונים שנשלחים בדם. הורמונים חשובים הם:
- הורמון גדילה (GH). הוא עוזר לגדילה.
- פרולקטין. הוא קשור ליצירת חלב.
- TSH. משפיע על בלוטת התריס.
- LH ו-FSH. משפיעים על איברי הרבייה.
- ACTH. משפיע על ייצור חומרים בגוף.
החלק האחורי מאחסן הורמונים מההיפותלמוס. שני הורמונים עיקריים:
- אוקסיטוצין. הוא עוזר בלידה.
- ADH (הורמון נוגד השתנה). הוא עוזר לשמור מים בגוף.
אם אין מספיק ADH מופיעות צמא והשתנה מרובה. אם יש יותר מדי ADH, יכולים להיגרם שינויים במלחים בדם.
נזק להיפופיזה יכול לפגוע בהפרשת הורמונים. במקרים כאלה ניתן לתת תרופות שמחליפות הורמונים.
תגובות גולשים