בלז

בלז (אוקראינית: Белз; ביידיש: בעלז או בעלזא; בפולנית: Bełz) היא עיירה במחוז לבוב שבאוקראינה, בחבל גליציה ההיסטורי. בשנת 2021 חיו בה 2,229 תושבים, ורבים מתפרנסים מחקלאות.

העיירה נזכרת כבר במאה ה-10. היא הייתה חלק מרוס של קייב ואחר כך מנסיכות גליציה-ווהלין. בשלהי המאה ה-14 התחיל שלטון פולני, ומ-1462 הייתה בלז בירת וויבודסטבו. ב-1772, בחלוקת פולין הראשונה, עברה לאוסטרו-הונגריה ומרכז המחוז הועבר לסמבור. לאחר מלחמת העולם הראשונה ב-1918 היא צורפה לפולין העצמאית. ב-1939 נכבשה בידי הגרמנים, ובמהלך הכיבוש נרצחו רוב יהודי העיירה. בשנות החמישים הועברה לידי הרפובליקה האוקראינית הסובייטית, ומ-1991 היא חלק מאוקראינה העצמאית.

בלז נודעה בעולם היהודי בזכות חסידות בעלז. חסידות היא תנועה דתית-יהודית שמדגישה רוחניות והנהגה של מנהיגים חסידיים. ב-1817 התיישב בעיר ר' שלום רוקח, שיזם את בניית בית הכנסת הגדול. בית הכנסת נחנך ב-1834 בסגנון נאו-מורו והכיל מעל 5,000 מקומות. הנאצים פוצצו את המבנה ב-1942. לפני המלחמה כוהנה אוכלוסייה שעד כחצי ממנה הייתה יהודית. בתחילת הכיבוש רבים הבריחו מזרחה לברית המועצות. ב-2 ביוני 1942 נשלחו כאלף יהודים לסוביבור, ובספטמבר 1943 נשלחו עוד כ-500; רובם הושמדו שם. לאחר המלחמה חזרו לעיירה מעט יהודים והקהילה לא התאוששה בממדים הקודמים. כיום, ליד בית העלמין פועלת אכסנייה לחסידים. האכסנייה כוללת חדרי לינה, מקווה ובית מדרש, ומקבלת מבקרים חסידים מרחבי העולם.

(רשימת רבנים ואדמו"רים שהתקיימה בעבר במקום מוזכרת במסגרת ההיסטוריה של הקהילה.)

מתוארים מבנים ואנדרטאות הקשורות לעבר היהודי, כגון אנדרטה בבית העלמין, בית העלמין עצמו, ביתו של הגבאי ואכסניית חסידות בעלז.

בלז היא עיירה קטנה באוקראינה. היא שייכת לחבל ההיסטורי גליציה. בשנת 2021 חיו בה 2,229 אנשים. רוב התושבים עובדים בחקלאות.

בלז מוזכרת כבר במאה ה-10. במאה ה-14 שלטו בה פולנים. ב-1772 היא עברה לשלטון אוסטרו-הונגרי. אחרי מלחמת העולם הראשונה הייתה חלק מפולין. בימי מלחמת העולם השנייה נכבשה על ידי הנאצים. אחרי המלחמה שונו הגבולות והעיירה נכללה בברית המועצות. מ-1991 היא חלק מאוקראינה העצמאית.

בלז הייתה עיר חשובה ליהודים. שם נולדה חסידות בעלז. חסידות היא תנועה יהודית שמדגישה תפילה וחיבור רוחני. ב-1817 הגיע ר' שלום רוקח והוביל בניית בית כנסת גדול שנחנך ב-1834. הבית כנסת היה גדול והכיל אלפי מקומות. הנאצים הרסו אותו ב-1942. בזמן המלחמה רוב יהודי העיירה נהרגו. אחרי המלחמה חזרו רק מעט אנשים. היום מגיעים חסידים לבקר בקברי מנהיגי החסידות. יש במקום אכסנייה לאורחים עם מקום לינה ומקום תפילה.