בלז'ץ

מחנה ההשמדה בלז'ץ היה הראשון מתוך מחנות ההשמדה שנבנו במסגרת "מבצע ריינהרד" בפולין הכבושה. הוא פעל בקצה קו הרכבת ליד הכפר בלז'ץ, והופעל על ידי כ-30 אנשי אס אס בעזרת כ-100 שומרים אוקראינים. לפי דו"ח גרמני שנחשף, לפחות 434,508 יהודים הושמדו שם.

הימלר סיפק ב-13 באוקטובר 1941 הוראה להקים מחנה ליד בלז'ץ. בחרו באתר בגלל מיקומו התחבורתי וקרבתו למחוזות לובלין וגליציה. הבנייה החלה בנובמבר 1941 והסתיימה במרץ 1942. המחנה היה ריבוע של כ-270 מטרים לצלע.

הרצח התרחש בעיקר בתאי גז (חדרים שבהם הוזרם גז רעיל). בתחילה השתמשו במנועי טנקים שהפיקו פחמן חד-חמצני. תאי הגז הוסוו כמקלחות כדי להטעות את הנשלחים.
בנוסף הוסבו כלי רכב קטנים לביצוע רציחות בקבוצות קטנות. בתחילה היו תאי גז מעץ; בהמשך בנו שישה תאי גז מבטון כדי להגדיל את הקיבולת.

הקומבינה התחילה ב-17 במרץ 1942. קורבנות הגיעו ברכבות קרונות בקר, לעיתים נדחסו עשרות עד מאה ועשרים אנשים בקרון. חלק מהם מתו בדרכים בחנק וצמא. משלוחים הגיעו במיוחד מלובלין ולבוב, וכן מגטאות אחרים בגליציה.

שני סוגי אסירים פונקציונליים היו בבלז'ץ: עובדי כפייה שהפעילו את הקבורה ומיון החפצים, ולעיתים יחידות הזונדרקומנדו (קבוצות אסירים שעבדו בכפייה בתהליכים הקשורים בהריגה). הם הוחלפו והושמדו מעת לעת.
הם טיפלו בגופות, הוציאו זהב משיניים, מיינו חפצים ושלחו פריטים לגרמניה.

רודולף רדר, כימאי שנולד בלבוב ב-1881, נשלח לבלז'ץ באוגוסט 1942. הוא ברח בנובמבר 1942 והיה אחד המעטים שנותרו בחיים שיכלו למסור עדות על המחנה.

היו ניסיונות בריחה והתקוממויות בודדות, בעיקר בחודשים הראשונים. חלק מהם נכשלו ורוב המתקוממים נספו. כמה בודדים הצליחו לברוח ולהעיד על מה שקרה.

מסמך גרמני שנחשף מציין 434,508 נספים בשנת 1942. במשך שנים הערכות שונות נעו בין חצי מיליון למיליון, בגלל מחסור בנתונים מדויקים. לא תמיד ברור אם המספר כולל גם אלה שמתו בדרך אל המחנה.

הנאצים ניסו למחוק ראיות: מדצמבר 1942 עד אפריל 1943 הוציאו והשריפו גופות במסגרת "מבצע 1005". בשנים ה־90 נערכו סקרים ארכאולוגיים וגילו שרידי מבנים, מסילות ורשויות מצאו 33 קברי אחים ובהם כ־15,000 גופות שלא נשרפו. ב־2004 הוקמה אנדרטה גדולה לזכר הקורבנות. בשנת 2020 יצא ספר בעברית על המחנה המבוסס על עדויות מקומיות.

בלז'ץ היה מחנה השמדה שנבנה בפולין בזמן מלחמת העולם השנייה. הרבה אנשים יהודים הובאו לשם ונרצחו.

המחנה הוקם בסוף 1941 והושלם בתחילת 1942. הוא עמד ליד רפסודת רכבת קטנה. במקום עבדו כ-30 אנשי אס אס ושומרים נוספים.

הנאצים השתמשו בתאי גז. תאי גז הם חדרים שהרעילו אנשים בעזרת גז. הם התחבאו מאחורי דלתות והוסוו כמקלחות.

אנשים הובאו לרכבת בקר, בלי מים ומזון. הרבה מתו בדרך לפני שהגיעו למחנה.

כמה אסירים הוצבו לעבוד בכפייה. הם נקראו זונדרקומנדו (קבוצה של אסירים שעבדו בכפייה). הם ניקו את המקום ועבדו קשה.

רודולף רדר נשלח לבלז'ץ ב-1942. הוא הצליח לברוח וחי כדי לספר על מה שקרה.

הנאצים ניסו להסתיר את המעשים. לאחר המלחמה גילו חוקרים קברי אחים ואת שרידי המחנה. כיום יש אנדרטה לזכר הקורבנות.