תוכנית T4 הייתה מבצע נאצי ממוסד להריגת אנשים שהוגדרו כ"לא כשירים". הכוונה היתה לחולים כרוניים, אנשים עם פגמים מולדים, ומאושפזים במוסדות פסיכיאטריים. השם T4 נלקח מכתובת מטה המבצע ברחוב טירגארטן 4 בברלין.
הרעיון שמצדיק פעולות כאלה נקרא איגניקה (eugenics). איגניקה אומרת במלים פשוטות שהחברה צריכה "להשביח" את האוכלוסייה על ידי בחירה מי יוכל להתרבות. הרעיונות האלה היו נפוצים בחלקים מהמערב לפני הנאציזם, כולל בארצות הברית. שם גם נעשו עיקורים כפויים אמריקאיים שנמשכו עשרות שנים, ובמקרה מפורסם משנת 1927 אישרה בית המשפט העליון של ארה"ב עיקור כפוי בפסק דין באק נגד בל.
הנאצים ראו את "טוהר הדם" כערך מרכזי. הם קישרו רעיונות איגניים לתאוריות גזעיות, וראו חובה למדינה להפעיל מדיניות להשבחת הגזע. זה הודגם הן בתוכניות לעידוד ילודה של מי שנחשבו "טהורים", והן במדיניות של מניעת התחדשות אצל מי שנחשבו "מפגרים".
עם עליית הנאצים בגרמניה החלו עיקורים כפויים המכוונים לחולים נפשיים ולאנשים עם מוגבלויות. בתי דין מיוחדים קבעו מי יעוקר. הערכות מדברות על עיקורים של מאות אלפי בני אדם בתקופת הרייך השלישי. רק לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה החלו הנאצים ביוזמה שיטתית של הריגת חולים ומוגבלים.
ב־1939 הורה היטלר על סמכות סודית שאיפשרה לרופאים לבצע "מיתת חסד". המבצע נוהל בידי פיליפ בוהלר וד"ר קרל ברנדט. בתחילה נלקחו ילדים ממשפחותיהם והועברו למוסדות שהוסוו כבתי חולים. בהמשך הורחב המבצע גם למבוגרים, כדי למנוע העברת פגמים לדורות הבאים.
שישה מוסדות לשם ההמתה הוקמו בגרמניה. המבצע נשמר בסוד מהציבור, ונשלחו למשפחות מכתבים מטעמים מזויפים על מות יקיריהן. שיטת ההרג כללה שימוש בגז פחמן חד־חמצני בתאי גז שהוסוו כחדרי רחצה. שיטות אלו שימשו אחר כך גם בביצועי השמדת היהודים.
כאשר טעות במכתבים חשפה את ההונאה, ועליית מחאות מצד משפחות וכמרים, חלק מהמבצע הוקטנה. הבישוף קלמנס פון גאלן קרא בפומבי להפסיק את המתות, ובאוגוסט 1941 הורה היטלר על עצירה רשמית. עם זאת, ההמתות נמשכו בסתר ובשטחים הכבושים במזרח. ההערכות הכוללות משתנות, אך מספר ההרוגים כתוצאה מתוכנית זו ומפעולות קשורות עומד על עשרות אלפי נפשות, ולפי מקורות מסוימים מגיע לכמעט מאתיים אלף.
חלק מאנשי הצוות והטכניקות של T4 הועברו מאוחר יותר למשימות ההשמדה של הנאצים, בפרט במבצע ריינהרד. אנשי T4 סייעו בפיתוח שיטות להשמדה המונית במחנות כמו בלז'ץ וטרבלינקה. כך הידע והניסיון שנרכשו בתוכנית האותנסיה הוטמעו בשיטות ההשמדה נגד היהודים והתושבים במזרח.
תוכנית T4 הייתה מבצע נאצי שהרג אנשים חולים ומוגבלים. השם T4 הגיע מכתובת המטה ברחוב טירגארטן 4.
איגניקה (מילה מסובכת שמשמעותה: לנסות "להשביח" אנשים לפי מראה או בריאות) היו תפיסות שקיבלו ביטוי במדינות שונות לפני מלחמת העולם השנייה.
הנאצים חשבו שיש להעדיף אנשים שהם "טהורי גזע". הם גם רצו למנוע שילידי אנשים עם בעיות יולדו בעתיד.
ברגע שהנאצים שלטו, החלו עיקורים כפויים ופגעו באנשים חולים. אחר כך הם החליטו להרוג חלק מהאנשים האלה.
ב־1939 ניתנה הוראה לרופאים להמית חולים בלתי ניתנים לריפוי. ילדים הובאו למוסדות שנראו כמו בתי חולים.
שיטת ההמתה כללה שימוש בגז, כשהחדרים הוסוו כחדרי רחצה. אחרי זה באו שיטות דומות גם למחנות אחרים.
משפחות, וכמרים ידועים, מחו נגד המתות והדבר עורר סערה. באוגוסט 1941 הורה היטלר להפסיק את המבצע רשמית. אבל ההרג נמשך בחשאי ובאזורים שנכבשו.
אנשים שלמדו להרוג בתוכנית T4 עבדו אחר כך במחנות שבהם נערכו השמדות המוניות. כך השיטות עברו לשימוש רחב יותר.
תגובות גולשים