סוביבור

סוביבור היה מחנה השמדה בפולין הכבושה, שפעל בשנים 1942, 1943. המחנה שכן ליד רכבת ונקרא על שם כפר סמוך. במתקניו נרצחו לפי הערכות בין 170,000 ל-250,000 בני אדם; רובם היו יהודים. סוביבור היה אחד משלושת מחנות ההשמדה של "מבצע ריינהרד", מבצע נאצי לשמדה שיטתית של יהודי הגנרלגוברנמן (רשות גרמנית ששלטה בפולין הכבושה).

המחנה הוקם בתחילת 1942 בחווה שהוחרמה. בנייתו בוצעה בעזרת עובדי כפייה יהודים מהגטאות. פעולות ההשמדה החלו באפריל 1942 ונמשכו עד אוקטובר 1943.
בקיץ 1942 הושקעו שיפורים במתקנים ונוספו תאי גז (חדרים שבהם הרגו באמבט גז). לאחר בנייתם החלו לשרוף ולעקור את שאריות הגופות כחלק ממבצע 1005, ניסיון לטשטש את המעשה.

המחנה תוכנן על ידי אדריכלים גרמנים וכלל ארבעה אזורים נפרדים. לא ניתן לעבור ביניהם ללא אישור השלטון.

מפקדי המחנה העיקריים היו פרנץ שטנגל ופרנץ רייכלייטנר. רוב אנשי הסגל נודעו באכזריותם. חלק מהשומרים היו אסירים אוקראינים מצוידים בנשק.

הנאצים ביצעו סלקציה (מיון מהיר כדי לקבוע מי ישרוד) עם הגעת המשלוחים. צעירים נבחרו לעבודות כפייה קשות. אחרים נשלחו לתאי הגז. חלק מהעובדים הוצבו למשימות קשות, כמו עקירת שיניים זהובות מהקורבנות.

כדי למנוע פאניקה הונהגו אמצעי רמאות. נמסר שהנוסעים נשלחים למחנות עבודה ולעתים ל"חיטוי" או "מקלחות". יהודים מהולנד אף התבקשו לכתוב מכתבים למשפחותיהם.

המשלוחים הגיעו בעיקר ממחוזות לובלין ולבוב, וכן ממקומות במערב אירופה. בתחילת שנות 1943 הופנו לסוביבור משלוחים גדולים מהולנד, צרפת וגרמניה. חלק מהמשלוחים כללו אנשים חולים ותשושים שהובאו ישירות אל מוקדי השרפה.

המחתרת במחנה תכננה מרד והצליחו לפרוץ החוצה ב-14 באוקטובר 1943. המרד הובל, בין השאר, על ידי לאון פלדהנדלר ואלכסנדר פצ'רסקי, שהיה קצין בצבא האדום לפני שנפל בשבי. התוכנית כללה רציחת חלק מאנשי האס אס, ניסיון לצאת דרך השער הראשי ובריחה ליערות.
במרד הצליחו מאות אסירים לפרוץ, וכמה מאות הגיעו ליערות. רבים נתפסו או נהרגו במהלך המצוד שלאחר מכן. לאחר המרד הרסו הנאצים את המחנה ושתלו שם יער.

האומדנים נעים בין כ-101,370 לפי מברק נאצי משנת 1943 לבין הערכות גבוהות יותר (עד כ-250,000) שנמסרו לאחר המלחמה. המוזיאון לזכר השואה בוושינגטון מציין כ-167,000 קורבנות.

ניצולים מעטים שרדו. לאחר המלחמה נערכו הליכים משפטיים כנגד משתתפי הרצח. כמה מבכירי המחנה נתפסו ושפטו בעשורים שלאחר המלחמה.

אנדרטאות ומוזיאון הוקמו לזכר הנספים. חפירות ארכיאולוגיות בחפירות ובצילום אוויר חשפו שרידים של מבני המחנה ותאי הגז. המוזיאון עבר קשיים תקציביים במאה ה-21 אך נותר אתר זיכרון חשוב.

על סוביבור נכתבו ספרים והופקו סרטים העוסקים במרד ובקורות הניצולים.

סוביבור היה מחנה השמדה בפולין הכבושה. המחנה פעל בשנים 1942, 1943. רבים נרצחו שם. רוב הנרצחים היו יהודים.

המחנה הוקם ליד מסילת רכבת בחווה שהוחרמה. בנייתו נעשתה בכוח על ידי אנשים יהודים מהגטאות.

הנאצים שיקרו לאנשים והבטיחו "מקלחות" ו"חיטוי". כך הורידו אליהם פחד זמני. במקום זה רבים נרצחו בתאי גז. "תאי גז" הם חדרים שבהם הרגו אנשים בגז.

אזרחים יהודים הובאו למחנה ברכבות. חלק הגיעו מפולין. חלק הגיעו ממקומות רחוקים יותר, כמו הולנד וצרפת.

אסירים במחנה תכננו מרד. המרד היה ב-14 באוקטובר 1943. המנהיגים היו לאון פלדהנדלר ואלכסנדר פצ'רסקי. מאות אסירים ברחו אל היערות. רבים שרדו בזכות הבריחה. אחרי המרד הרשויות החריבו את המחנה.

=האחרים זכרו והנציחו
לאחר המלחמה נודע על מה שקרה בסוביבור. נבנו אנדרטאות ומוזיאון לזכר הנספים. חפירות חשפו חלקי מבנים ותאי הגז.