בלפוריה הוא מושב (כפר חקלאי שבו משפחות גרות ועובדות את אדמתן) בעמק יזרעאל. הוא נמצא כ־3 ק"מ צפונית לעפולה, בתחום מועצה אזורית עמק יזרעאל. המושב נקרא על שמו של שר החוץ הבריטי ארתור ג'יימס בלפור, שחתום על הצהרת בלפור (הצהרה של ממשלת בריטניה לגבי מקום ליהודים), ונוסד ב־2 בנובמבר 1922, בחמתיושבת להצהרה.
הפרויקט החל בידי חברת "קהילת ציון" מארה"ב, שהתכוונה להקים ישוב לכ־100 חיילים משוחררים מהגדודים העבריים. בתכנון היו שנת הכשרה חקלאית והענקת הלוואות לבניית בתים ולציוד. החברה לא גייסה מספיק כספים, ורבים מהמועמדים חזרו לארצותיהם.
בסוף 1919 קבוצה של 25 גברים ו־9 נשים הקימה חווה חקלאית בהנהלת גרשון גפנר והחלה להכין את הקרקע. ב־1920 הועבר הניהול המעשי של החווה לידי המתיישבים. חלק מאדמת החווה עבר לידי קק"ל והוחכר לועד היתומים של דרום אפריקה למטרה של כפר ילדים.
ב־1922 הפכה החווה למושב. המתיישבים כללו ותיקים, עולים יוצאי קיבוצים ואנשים מקואופרציה. חברת קהילת ציון העניקה הלוואות לרכישת קרקע ובנייה. הבתים והרפתות שנבנו היו מבטון ואבן, עם גגות רעפים, ולכן כונה היישוב "המיליונרים".
ב־6 באפריל 1925 ביקר בלפור במושב. בין הנוכחים היו גם דמויות ציבוריות בולטות של התקופה. בהמשך, ב־1939 עברה אדמת המושב לחזקת קק"ל ונחתמו חוזי חכירה עם קרן היסוד. ב־1934 נחפרה באר חדשה שהגדילה את הפעילות החקלאית. ב־1959 נחתמה התקשרות עם חברת "מקורות".
הכלכלה מבוססת חקלאות (שקדים, זיתים וגידולים פלחיים), עסקים קטנים ועבודה מחוץ למושב.
במושב פועלים גנים מקומיים. בית הספר היסודי אליו משתייכים ילדי היישוב נמצא בקיבוץ גניגר. בית הספר התיכון הוא "עמקים תבור" בקיבוץ מזרע.
עד שנות ה־50 הוצגה היישוב על ידי קבוצת הכדורגל "הפועל בלפוריה". הקבוצה שיחקה שתי עונות בליגה הלאומית, שהייתה אז הליגה הבכירה.
שמורת בלפוריה היא השריד האחרון לביצות עמק יזרעאל. השמורה ממוקמת כ־0.5 ק"מ מערבית לכביש עפולה־צומת עדשים, וכ־2.5 ק"מ דרומית לצומת עדשים. בתחום השמורה נמצא תל יפאר, שעל פסגתו אנדרטה לזכר בני היישוב שנפלו במערכות ישראל. טקס יום הזיכרון נערך שם מדי שנה.
בשמורה גדלים צמחים כמו תורמוס ההרים, עיריוני צהוב וצמחי ביצה כגון אגמון ימי. הביצה מגודרת; בעבר הובאו אליה תאואים (ג'מוסים) וחמורים כדי למנוע השתלטות הקנה. בשנים האחרונות אין תאואים בשמורה.
שביל יזרעאל-קק"ל הוא שביל טיול רציף שאורכו כ־100 ק"מ. קטע מספר 18 עובר בין גניגר לבלפוריה. הקטע מציע תצפיות על שדות העמק ועל ההרים הסובבים. אורך הקטע כ־7.5 ק"מ.
בתמונות שנשמרו נראים חזית בית הכנסת, אולם התפילה, רפתות הבטון המוקדמות וכניסת המושב.
בלפוריה הוא מושב - כפר חקלאי שבו משפחות חיות ועובדות. הוא נמצא כ־3 ק"מ צפונית לעפולה. המושב נקרא על שם ארתור ג'יימס בלפור. בלפור היה שר החוץ הבריטי שחתום על הצהרת בלפור (הצהרה בריטית בשם בלפור).
המקום התחיל כחווה בשנת 1919. קבוצת עובדים הקימה את החווה והכינה את הקרקע. ב־2 בנובמבר 1922 הפכו החווה למושב. הבתים הראשונים היו מבטון ואבן, עם רעפים, ולכן קראו לתושבים "המיליונרים".
ב־1925 בלפור ביקר במושב. בהמשך אדמת המושב הועברה לקק"ל. באר חדשה נחפרה ב־1934. ב־1959 הושלמה חיבור אספקת המים עם חברת "מקורות".
במושב יש גנים. בית הספר היסודי נמצא בקיבוץ גניגר. התיכון שייכים אליו נמצא בקיבוץ מזרע.
שמורת בלפוריה היא השריד האחרון לביצות בעמק יזרעאל. בתל שבשמורה יש אנדרטה לזכר חללי היישוב. בשמורה גדלים פרחים וצמחים של ביצה. המקום מגודר לשמירה.
שביל יזרעאל-קק"ל הוא שביל ארוך לטיולים, כ־100 ק"מ. קטע בין גניגר לבלפוריה ארכו כ־7.5 ק"מ. במסלול רואים שדות ותלים נמוכים.
תגובות גולשים