במוזיקה במול (סימן ♭; בעברית: נָחֵת) הוא סימן ההוראה להנמכת התו הבא אחריו בחצי טון עד סוף התיבה.
הסימן נראה כמו אות b קטנה והוא נכתב משמאל לתו.
באוקטבה תקנית דו במול זהה דיאטונית לסי, ופה במול זהה דיאטונית למי. קיים גם במול כפול 𝄫, שנמיך תו בטון שלם (שני חצאי טונים).
בתיווי במאה העשרים ישנם גם במולים מיוחדים להנמכות ברבע טון או בשלושת רבעי הטון.
תו היוניקוד '♭' (הקסדצימלי 266D) עשוי להציג את סימן הבמול במחשבים מסוימים.
סדר הבמולים בסולם לפי מעגל הקווינטות הוא: סי במול, מי במול, לה במול, רה במול, סול במול, דו במול, פה במול.
המילה "במול" מקורה באיטלקית bemolle, ומשמעה המילולי הוא "(האות) b-רך". במוזיקה העתיקה הנמכת הבמול בסי הייתה קטנה יותר מחצי טון, והיא ריככה את החריפות של הצליל.
במול הוא סימן במוזיקה. מנמיך את התו הבא אחריו בחצי טון. חצי טון, המרחק הקטן ביותר בין שני צלילים.
הסימן נראה כ־♭, כמו אות b קטנה. הוא נכתב משמאל לתו.
יש גם במול כפול 𝄫. זה מנמיך את התו בטון שלם. טון שלם, שני חצאי טונים.
בתווים מודרניים יש גם במולים לרבע טון.
כמה במולים בסדר נפוץ: סי במול, מי במול, לה במול.
המילה "במול" באה מאיטלקית bemolle. זה אומר שהאות b רכה.
הסימן מופיע בסמל האצולה של המלחין אורלנדו די לאסו.
תגובות גולשים