בנותיו של צלפחד בן חפר, מחלה, נעה, חגלה, מלכה ותירצה, מופיעות בעיקר בפרשת פינחס בספר במדבר. אביהן מת ללא בנים, ולכן הן פנו במעשה ציבורי אל משה וביקשו לרשת אותו כדי ששמו ונחלתו לא ייגרעו. נחלה = חלק אדמה שיורשים אותו, ושבט = קבוצה משפחתית-טריטוריאלית.
משה שאל את ה' וה' פסק שאשה יורשת את אביה כאשר אין לו בנים זכרים. אחר כך ה' פרט את חוקי הירושה וסדר החלוקה.
בהמשך עלו ראשי שבט מנשה וטענו שאם בנות אלה יתחתנו עם בני שבט אחר, הנחלה תעבור לשבט הזר ותיגרע מנחלת מנשה. בתשובה נקבע שאם בת רושמת נחלה עליה להינשא לבני מטה אביה, כלומר לשבטו של האב. לפי פירוש הרשב"ם ההגבלה חלה רק על דור הכניסה לארץ, ואז הותר לנשים להינשא לבני שבט אחר.
שם המשפחה נגזר משם צמח: צלף קוצני (צלפ-חד).
הפנייה של הבנות קרתה בשנה האחרונה לנדודים במדבר. הן טענו שאביהן מת שלא בא לו בן, ולפיכך אין מי שישמור על נחלתו. ה' קיבל את טענתן וקבע סדרי ירושה חדשים, שמותירים בהן זכות בחלוקה.
הפרשה מחולקת לשני חלקים: תלונת הבנות לפרשת פנחס, ואז התלונה של בני מנשה לפני חלוקת הנחלות בסוף ספר במדבר. לפי הרב אלחנן סמט היה כאן מרווח זמן טבעי בין שני האירועים, ולכן הפרידו ביניהם בתנ"ך.
מדרש ותלמוד דנים בסיבות למותו של צלפחד, יש האומרים כי חילל שבת, ויש הטוענים שניסה לעלות לארץ מוקדם מדי. התלמוד ופרשנים שונים גם מפרשים את השמות, את סדר אזכרן בפסוקים ואת מידת חכמתן וצדקנותן. המשנה בבא בתרא מדברת על חלוקת חלקיהן בנחלה ועל הקריטריונים לשיוך הזכויות.
חז"ל ראו בהן אהבת הארץ, מכיוון שבחרו נחלה בתוך אחי אביהן בארץ ישראל ולא במגרש של מנשה בעבר הירדן. פירוש זה משמש להדגשת מעלה רוחנית ומסירות.
בחרסי שומרון (כלים עם כתובות פיניקיות) נמצאו שמות דומים לחגלה ולנעה. חוקרים זיהו יישובים ונחלים במחוז מנשה שהחזקת שמותיהם מסייעת להשוות בין המסורת המקראית לממצאים היסטוריים.
חוקרים כמו צפרירה בן-ברק מצאו תעודות מהמזרח הקדום המראות שנשים יכולות להחזיק נכסים. בעמים כמו נוזי היו דרכים להכריז על בת כ"בן בכור" כדי להעניק לה זכות ירושה מוגדלת. מקרה בנות צלפחד בולט בכך שנוצר פתאום פתרון הלכתי מחייב לשימור רכוש במשפחה.
הן שימשו השראה לתיאוריות ופמיניסטיות מודרניות. אליזבת קיידי סטנטון קישרה אליהן דוגמא לשוויון. יש מי שקורא להן "פמיניסטיות" ראשונות, אך חוקרים אחרים מדגישים שהמטרה שלהן הייתה לשמור על שם האב והנחלה, ולכן יש כאן גם מסר פטריארכלי.
מחלה, נעה, חגלה, מלכה ותירצה הן חמש אחיות שמופיעות בסיפור במקרא. אביהן צלפחד מת ואין לו בנים.
נחלה = חלק אדמה שיורשים אותו. שבט = קבוצה משפחתית.
הן באו למשה וביקשו לקבל את נחלת אביהן. ה' אמר שהן יכולות לרשת. כך שמו של האב לא נעלם.
אחרי כן חששו אנשים משבט מנשה שהנחלה תעבור לשבט אחר אם הבנות יתחתנו עמם. לכן נקבע שהבנות יינשאו לבני שבט אביהן.
מדרש רב אומר כי צלפחד אולי חטא בחילול שבת. פרשנים אחרים אומרים דברים שונים. החכמים שבחרו סברו שבנותיה אהבו את הארץ.
בחפירות מצאו חרסים עם שמות שעשויים להיות קשורים לחגלה ולנעה. זה עוזר לדעת שהסיפור שורשיו במקום ובזמן מסוימים.
אנשים מאוחרים ראו בבנות דוגמה לנשים שעומדות על זכותן. אך המטרה שלהן הייתה לשמור על נחלת אביהן.
תגובות גולשים