בני מוריס (נולד ב-8.12.1948) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס להיסטוריה במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן-גוריון. הוא התפרסם במחקרים על הסכסוך הישראלי-ערבי ובמיוחד במחקרו על יציאת הפלסטינים ב-1947, 1949.
מוריס גדל בישראל ובחלק מילדותו בארה"ב. שירת בנח"ל ובצנחנים, נפצע ב-1969 במלחמת ההתשה. למד היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית ודוקטורט בקיימברידג' על יחסי בריטניה-גרמניה בשנות ה-30.
לאחר עבודתו כעיתונאי ב'הג'רוסלם פוסט' בשנות ה-80 החל לעיין בארכיונים ולחקור את אירועי 1948. בהמשך טבע את המונח "ההיסטוריונים החדשים" כדי לתאר קבוצת חוקרים שפתחה מחדש את הדיון על 1948 (קבוצה זו בדקה מסמכים חדשים וטענה שלעיתים סיפורי המלחמה שונים מהמיתוסים הרשמיים).
מוריס גילה במסמכים ראיות שמראות שגם בריחות מפחד ומצבי מלחמה וגם גירושים בוצעו באזורים מסוימים. מחקרו עורר תגובות חזקות. הוא התעקש לגשת למסמכים מסווגים אך נתקל במגבלות משפטיות וארגוניות.
"לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947, 1949" (1988) הוא ספרו המרכזי. שם בדק את הסיבות ליציאת כ-700,000 פלסטינים: פחד מהמלחמה, התקפות צבאיות, גירושים והוראות מקומיות. אצל מוריס המסקנה היתה שאף אין להסביר את הכל באופן אחד בלבד.
מהדורה רחבה יותר יצאה ב-2004, והיא כוללת מסמכים שנחשפו בשנות ה-90. ספרים נוספים שלו עוסקים במודיעין ישראלי, במלחמות הגבול, ובהיסטוריה הכללית של הסכסוך (כולל "קורבנות" ו"1948 - תולדות המלחמה").
מוריס טוען שהמטרה של ההיסטוריון היא לחפש את האמת באמצעות מסמכים ראשוניים (מסמכים שנכתבו בזמן האירוע). הוא מזהיר מפני הסתמכות מלאה על עדויות בעל-פה ללא אימות. הוא קורא לגישה מחקרית שמנסה להתגבר על דעות קדומות.
מחקריו של מוריס זכו לשבחים על מקוריות ועמק, אך גם עוררו ביקורת קשה. מבקריו טענו שהוא מסתמך יותר מדי על מסמכים ישראליים או שמעוות מסמכים. מצד שני תומכיו ראו בעבודתו תיקוף לשאלות שהוסתרו מעין הציבור בעבר.
מוריס מכנה עצמו ציוני ולבוס על רעיון שתי המדינות (שתי מדינות לשני עמים). עם השנים השתנתה עמדתו והפכה ביקורתית יותר כלפי ההנהגה הפלסטינית, והוא ציין שהדחייה של הצעות שלום אחרי 2000 שינתה את דעתו לגבי סיכויי השלום. במקומות שונים הביע דעות קשות על איום קיומי ועל דרכים להגן על ישראל, מה שעורר ויכוחים ציבוריים.
מוריס המשיך לפרסם ולהתעדכן ככל שנפתחו ארכיונים חדשים. מחקריו ממשיכים להשפיע על הדיון ההיסטורי ועל הביקורת הציבורית בישראל ובעולם.
בני מוריס נולד ב-1948. הוא היסטוריון. היסטוריון הוא אדם שלומד מה קרה בעבר.
מוריס גדל בישראל. כשהיה צעיר שירת בצבא ונפצע. הוא למד היסטוריה באוניברסיטה והמשיך ללמוד בחו"ל.
הוא עבד כעיתונאי ואז ניסה להבין מה קרה ב-1948. הוא חקר למה הרבה אנשים פלסטינים עזבו את בתיהם. "פליטים" הם אנשים שעזבו את הבית שלהם בגלל סכנה או גירוש.
מוריס קרא מסמכים ישנים וכתב ספרים על נושאים אלה. הוא גילה שהסיבות לעזיבה היו מורכבות. חלק ברחו מפחד, וחלק גורשו או קיבלו הוראות לעזוב.
הספר המפורסם שלו נקרא "לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים". מחקריו עוררו גם שבחים וגם אנשים שלא הסכימו איתו. הם דיברו הרבה על המקורות והראיות.
מוריס תומך ברעיון של שתי מדינות. זה אומר שיש מדינה יהודית ומדינה פלסטינית. עם הזמן הוא נעשה פחות אופטימי לגבי הסיכוי לשלום. הוא גם אמר שהדיאלוג והמחקר חשובים כדי להבין את העבר.
מוריס ממשיך לחקור ולהשתמש במסמכים שהיו סגורים פעם. עבודתו עוזרת לאנשים להבין טוב יותר את אירועי 1948 ואת ההיסטוריה של האזור.
תגובות גולשים