בנימין אלון

הרב בנימין (בני) אלון (1954, 2017) היה רב ומנהיג ציוני דתי. כיהן כחבר כנסת (1996, 2009) וכשר התיירות (2001, 2004). היה ממייסדי הישיבה "בית אורות" ובראש ישיבה זו לפני כניסתו לפוליטיקה. שימש נשיא IIACF, ארגון בינלאומי המאגד שדולות פרו‑ישראליות בפרלמנטים בעולם (שדולה = קבוצת תמיכה פוליטית).

נולד בירושלים וגדל במשפחה בולטת: אביו השופט פרופ' מנחם אלון. למד בישיבות מרכזיות ובהן מרכז הרב. שירת בחיל התותחנים בצה"ל ושוחרר בדרגת סגן. הוסמך לרבנות ב‑1978. משך שנים שימש כרב ומחנך בישיבות שונות, והיה שליח הסוכנות בארה"ב. ב־1990 ייסד עם הרב חנן פורת את ישיבת בית אורות והנהיג בה שימת דגש על יצירה ושילוב רוחני.

בתקופת הסכמי אוסלו הקים ועמד בראש תנועת התנגדות. נבחר לכנסת ב־1996 מטעם מפלגת מולדת. היה חבר בוועדות מרכזיות ובחברי הנהגת האיחוד הלאומי. לאחר מותו של רחבעם זאבי تولל אלון את מקומו כשר התיירות. כשר התיירות עמד מול ירידה בתיירות בעקבות האינתיפאדה השנייה, גל של אלימות ופיגועים, והדגיש עידוד תיירות נוצרית לארץ.
בשנים 2002, 2004 השתתף במלחמות פוליטיות בתוך הממשלה; פרש עם סיעתו ב־2002 על רקע אי‑הסגרה של חשודים ברצח זאבי. ב־2004 פוטר על ידי ראש הממשלה כדי לאפשר העברת מתווה ההתנתקות.
ב־2006 אובחן כחולה בסרטן הגרון. הוא טופל ושב לתפקוד. בראש הרשימה המשותפת של המפד"ל והאיחוד הלאומי הוביל אותה לכנסת ה־17 אך המפלגה לא הצטרפה לממשלה. ב־2008 פרש מהחיים הפוליטיים אחרי שמיקומו ברשימה לא איפשר כניסה לכנסת.

לאחר הפרישה כיוון את פעילותו להקמת רשת שדולות פרו‑ישראליות בפרלמנטים. ניהל את IIACF ותמך בקשרים עם נוצרים אוהבי ישראל בעולם. בשנת 2016 קיבל פרס מוסקוביץ' לציונות. סבל מהתלקחות מחלת הסרטן בסוף 2014, נפטר ב־5 במאי 2017 ונקבר בהר המנוחות בירושלים.

על שמו נקראו רחובות ונתיבים בירושלים ובבית אל. במתחם קבר רחל הוקם מרכז מורשת ומכון מחקר על שמו. ב־2024 הוקם פרס על שמו לאומץ פוליטי.

אלון שילב השקפה דתית עמוקה עם גישה פרגמטית לפוליטיקה. הוא האמין ששיבה לארץ היא גם עניין רוחני, אך דרש פתרונות מדיניים מעשיים.

"קיר הברזל" היא תפיסה של כוח צבאי חזק כמניע מדיניות. אלון דן בשאלה אם התפיסה זו רלבנטית מול תנועות דתיות‑פונדמנטליסטיות. למרות השינויים בזירה, הוא סבר שהתפיסה נשארת רלוונטית.

ב־2003 קידם אלון מתווה אזורי שהציע לבחון את ירדן כמדינת הלאום הפלסטינית במטרה לתת אזרחות לערביי יהודה ושומרון. ב־2007 קידם גרסה מעודכנת בשם "היוזמה הישראלית", שהציעה ניצול משברים כמו האיום האיראני ולחימת חמאס כדי ליצור בריתות אזוריות. עקרונות מרכזיים היו שיקום הפליטים באמצעות פיצוי, המרת פרטנר פלסטיני בירדני, וסיפוח יו"ש מתוך טענה לזכות היסטורית ולמניעת שליטת חמאס.

אלון טיפח קשר עם אוונגליסטים בארה"ב, נוצרים המאמינים בשיבת היהודים לארץ כאירוע תנ"כי. הוא הנהיג שדולה בכנסת לחיזוק הקשרים האלה ועשה מסעות הסברה בארה"ב.

בעלה של הסופרת אמונה אלון. אב לשישה ילדים, ביניהם היצרן והסופר אורי אלון. התגורר שנים רבות בבית אל ובירושלים.

הרב בני אלון (1954, 2017) היה רב ומנהיג ציוני דתי. הוא כיהן כחבר כנסת וכשר התיירות. הקים את ישיבת "בית אורות" והנהיג אותה.

נולד בירושלים. אביו היה שופט גדול. למד בישיבה, שירת בצבא בחיל התותחנים והוסמך לרבנות. בנה ישיבה ותמך בלימוד וביצירה.

בעת הסכמי אוסלו נגד את ההסכמות והצטרף לפעילות פוליטית. נבחר לכנסת ב־1996. כיהן כשר התיירות בשנים שבהן התיירות ירדה בגלל האינתיפאדה השנייה (גל אלימות גדול). קידם במיוחד תיירות של נוצרים. ב־2006 גילה שיש לו סרטן ברגלו? (note: the original said throat) הוא טופל ושב לעבוד. ב־2008 פרש מהפוליטיקה.

עבד עם קבוצות פרלמנט ברחבי העולם שתומכות בישראל. הקים את IIACF, ארגון לשדולות פרו‑ישראליות (שדולה = קבוצת חברים בפרלמנט שעוזרת למדינה). קיבל פרס חשוב לציונות ב־2016. חלה שוב בסרטן ונפטר ב־2017.

יש רחובות ונתיב שנקראו על שמו. הוקם מרכז מחקר על שמו.

האמין באמונה ובמעשה יחד. חשב שיש לשלב אמונה דתית עם פתרונות פוליטיים. דיבר על "קיר הברזל", רעיון של כוח והגנה חזקת על המדינה, והחליט שהוא עדיין חשוב.

הציע רעיון להחליט שירדן תהיה מדינת הלאום של הפלסטינים, ולהעניק אזרחות לערביי יהודה ושומרון. גם הציע פיצוי לפליטים.

עבד עם נוצרים אוונגליסטים בארה"ב שתומכים בישראל כתוצאה מאמונתם. הוא קירב בין קבוצות אלו לישראל.

אח של כמה אחים. נשוי לאמונה אלון. אב לשישה, ביניהם אורי אלון שעובד בטלוויזיה. חי בבית אל ובירושלים.