בסיס אונארי הוא שיטת ספירה שבה סמל חוזר על עצמו N פעמים כדי לייצג את המספר N. למשל, בעזרת הסימן | המספר 6 נכתב ||||||. דרך נפוצה להמחשה היא ספירה על אצבעות.
לרוב מקבצים סימנים בקבוצות של חמש כדי לשפר קריאות, בדומה לפסיקים בשיטה העשרונית.
בבסיס האונארי חיבור פשוט: מחברים ביחד את רצפי הסימנים של שני המספרים. חיסור נעשה על ידי מחיקת החלק המשותף. אולם כפל וחילוק הרבה יותר מסובכים לעשות.
בשיטה זו אין סימן לאפס; אפס מיוצג על ידי חוסר כתיבה במקום המתאים. גם בשיטות אחרות, כמו הספרות הרומיות, לא תמיד יש סימון לאפס.
אונארי מסורבלת בהשוואה לשיטות מיקומיות ולכן לא בשימוש לחישובים גדולים. עם זאת, במדעי המחשב משתמשים בה כדי לבחון סיבוכיות (כמה משאבים בעיה דורשת). הסיבה: ייצוג מספר N באונארי תופס N תווים, בעוד שבבסיסים אחרים נדרשים כמות תווים בערך פרופורציונלית ללוגריתם של N. הבדל זה משנה את האופן שבו מעריכים כמה צעדים אלגוריתם צריך לבצע. למשל, אלגוריתם שעושה N צעדים יהיה ליניארי בגודל הקלט אם הקלט כתוב באונארי, אבל ייראה כמו מעריכי בגודל הקלט אם הקלט כתוב בבינארי. כך משנים לפעמים את דרך הייצוג כדי להבין טוב יותר את קושי הבעיה. לדוגמה, בעיית פירוק לגורמים נחשבת כבעלת זמן ריצה שיותר מאשר פולינומי כשמספר הקלט כתוב בבינארי; אם אותו מספר יינתן באונארי, זמן הריצה יהיה ליניארי בגודל הייצוג.
בסיס אונארי הוא דרך לספור שבה חוזרים על אותו סימן מספר פעמים. כדי לכתוב את המספר 6 כותבים שישה סימנים: ||||||. אפשר לחשוב על זה כמו לספור על האצבעות.
לפעמים מקבצים את הסימנים בחבורות של חמש כדי לקרוא בקלות.
חיבור הוא פשוט: מצרפים את כל הסימנים יחד. חיסור הוא למחוק את החלק המשותף. כפל וחילוק יותר מסובכים.
אין סימן מיוחד לאפס (אפס - מספר שאומר שאין דבר). אז במקום שבו צריך אפס פשוט לא כותבים כלום. גם בספרות רומיות אין תמיד סימן לאפס.
בדרך כלל לא משתמשים בבסיס האונארי לחישובים גדולים. אבל מדענים במחשבים משתמשים בו לפעמים כדי לבדוק כמה קשה לפתור בעיה. זה כי באונארי צריך הרבה יותר סימנים ממה שצריך בשיטות אחרות.
תגובות גולשים