בסיס עציון (כנף 10) היה בסיס טיסה של חיל האוויר בבקעת הירח, בקרבת העיר אילת. הבסיס פעל בין 1972 ל־1982. בין 1978 ל־1982 שימש גם כשדה תעופה אזרחי לטיסות שכר לאילת. נכון ל־2025 שטח הבסיס משמש את נמל התעופה הבינלאומי טאבה במצרים.
לפני מלחמת ששת הימים פעל באזור מנחת של כוח החירום של האו"ם. ביוני 1969 הוחלט להקים שם בסיס, וביולי 1969 ניתנו הוראות תכנון. באוקטובר 1970 הוקמה יחידה מטאורולוגית לביצוע מדידות; החוליה החלה לפעול בתחילת נובמבר 1971. השדה נחנך רשמית בנובמבר 1970.
הקמת הבסיס החלה באוקטובר 1971. בתחילה הוקמה מפקדה בראשות קצין בדרגת סרן. במאי 1972 הוקמה מנהלת הקמה, בראשות סא"ל אהרון (יאלו) שביט, שהיה גם מפקד הבסיס הראשון. בספטמבר 1972 הוצבה בבסיס טייסת 144, שפעילה במטוסי נשר (מטוס קרב). שם הבסיס "עציון" לקוח משם הצופן של שדה תעופה צ'כי, ממנו הובאו חלקים מסוימים במסגרת מבצע בלק.
במהלך מלחמת יום הכיפורים טייסת 144 הפילה 42 מטוסי אויב ללא אבדות. טייסות נוספות או יחידות הוצבו בבסיס מדי פעם. במקרה אחד ניסו שני מטוסי טופולב Tu-16 מצריים לתקוף את הבסיס, אך לא מצאו אותו וחזרו.
מראשית קיץ 1973 פעלה בבסיס גם טייסת 140 שהפעילה מטוסי סקייהוק (מטוס קרב). זמן מה לפני נסיגת ישראל מסיני הוצבה שם גם טייסת 149 שהפעילה מטוסי כפיר C-2.
לאחר הסכם השלום עם מצרים במרץ 1979 נקבע פינוי סיני. הוקם בסיס עובדָה שליד אילת, שקיבל את מספר הבסיס 10 ואת סמל עציון. טייסות 144 ו־149 עברו לעובדה, וטייסת 140 הועברה לבסיס רמון.
בסיס עציון שימש גם כנקודת מוצא למטוסי התקיפה במבצע אופרה, התקיפה על הכור בעיראק ביוני 1981. בנוסף, שימש שדה עציון לטיסות סיור של מטוסי ארצות הברית באזור.
הבסיס נסגר ב־30 במרץ 1982 ונמסר למצרים ב־25 באפריל 1982. מתקני הבסיס הצבאיים נהרסו במהלך הפינוי על ידי חיל ההנדסה הקרבית, אך המסלולים נותרו שלמים. היום משמשים המסלולים את נמל התעופה טאבה.
בין מפקדי הבסיס היו יאלו שביט, אורי אבן־ניר ומנחם שרון, שהיה המפקד האחרון.
עוד לפני הקמת הבסיס נבחנה האפשרות להקים שדה אזרחי באזור, אך נסללה הדרך להארכת המסלול של אילת. בתחילת 1977 נכלל עציון בתוכנית אב לפיתוח הנגב. משנת 1978 שימש השדה גם לטיסות נופש ותיירות לאילת. מאחר שמדובר בבסיס צבאי, נערכו בדיקות ביטחוניות קפדניות. בתחילה לא היה מסוף נוסעים (בניין לנוסעים), ולבדיקות נערכו תחת כיפת השמיים.
התכנונים לבניית מסוף אזרחי הושעו, אך לבסוף נחנך מסוף בשנת 1979 לאחר השקעה של כשישה מיליון לירות בשטח של כ־1,200 מ"ר. בעת שיחות קמפ־דייויד ויתרו ישראל על השדה לטובת המסגרת של הסכם השלום, ומצרים סירבו לכך שמקום זה ימשיך לשרת טיסות אזרחיות לישראל. לאחר פינוי הבסיס הועבר הטרמינל האזרחי לשדה התעופה בעובדה.
בסיס עציון היה שדה תעופה ליד אילת. חיל האוויר השתמש בו בין 1972 ל־1982. היום המקום במצרים ומשם פועל נמל התעופה טאבה.
לפני כן היה במקום מנחת של האו"ם. ב־1969 הוחלט לבנות שם בסיס. השדה נחנך בנובמבר 1970. המפקד הראשון היה יאלו שביט. בספטמבר 1972 הגיעה לבסיס טייסת 144. טייסת (קבוצה של מטוסים).
במלחמת יום הכיפורים טייסת 144 הפילה 42 מטוסים אויב. זה קרה ללא אבדות בבסיס. בשנים הבאות פעלו בבסיס גם מטוסי סקייהוק וכפיר. במרץ 1979 נחתם הסכם שלום עם מצרים. אחרי זה הבסיס נסגר, והמטוסים עברו לבסיס עובדה ולרמון. בשנת 1981 יצאו מטוסים מפה במבצע על כור בעיראק.
הבסיס נסגר ב־30 במרץ 1982. לאחר הפינוי המסלולים נשארו, והם משמשים היום את נמל טאבה.
משנת 1978 גם טסים לשם מטיילים לאילת. בתחילת הדרך לא היה בניין לנוסעים. ב־22 באוקטובר 1979 נחנך מסוף נוסעים קטן. אחרי הפינוי מסוף הנוסעים הועבר לעובדה.
תגובות גולשים