בעז נוימן

בעז נוימן (7 ביולי 1971, 16 במאי 2015) היה מרצה להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב ובסמינר הקיבוצים. תחום מחקרו העיקרי היה היסטוריה של גרמניה המודרנית, במיוחד המחצית הראשונה של המאה העשרים: מלחמת העולם הראשונה, רפובליקת ויימאר וההרייך השלישי. התעניין גם בראשית הציונות, ובתקופה החלוצית של העלייה השנייה והשלישית.

נוימן נולד בראשון לציון. שירת בצה"ל (1989, 1992) כמפקד טנק בחטיבה 188 ברמת הגולן. סיים תארים מתקדמים באוניברסיטת תל אביב: עבודת מוסמך ב-1997 ועבודת דוקטור ב-1999. החל ללמד בחוג להיסטוריה כללית בתל אביב ב-2000, ובהמשך קודם לדרגת מרצה בכיר ב-2006. הוא היה נשוי לזהר, אחות במיון ילדים, ואב לשלושה. התגורר בקיבוץ שפיים. ב-16 במאי 2015 נפטר ממחלת הסרטן.

בספר זה טוען נוימן שהיסטוריונים לעתים מתעלמים מהזמן ככלי מחקר. הוא מושפע מהפילוסופיה של היידגר ובנימין, ובוחן איך הזמן בחיי היומיום משנה את ההיסטוריה. הספר מתמקד בחיי היום-יום בגרמניה במפנה המאה העשרים: שינה, עבודה, פנאי, תנועה בעיר, קולנוע ותכתובת. במקום סיפור כרונולוגי, נוימן מציע להשהות על החוויות של בני התקופה.

הספר מציע קריאה ביקורתית חדשה בציונות, ומתמקד בתקופה החלוצית של העלייה השנייה והעלייה השלישית. נוימן תוהה כיצד עבודת האדמה, הכלים, הגוף והשפה העברית עיצבו את זהות החלוצים. הוא דן גם במשמעויות של תחיית השפה ובהשלכות על תפיסת המקום בארץ.

כאן קורא נוימן את ההיסטוריה של רפובליקת ויימאר (שם הממשל בגרמניה אחרי מלחמת העולם הראשונה) באופן שונה משתי הקריאות המקובלות: לא רק כסיפור כישלון או כפרולוג לנאציזם. הוא בוחן תופעות תרבותיות: פרסומת, קוסמטיקה, פסיכואנליזה, תעמולה, ספורט, אופנה, פשיעה, רדיו וקולנוע.

בספר זה מציג נוימן את גישות המחקר השונות בחקר הנאציזם. בין הגישות נדונות פונקציונליזם (המבנה ותהליכים) ואינטנציונליזם (כוונות המנהיגים), וכן רעיונות כמו טוטליטריות וביו-פוליטיקה. הספר מנסח גם את המתח בין "להסביר" לבין "להבין" תופעות הנאציזם.

נוימן מציג את הראייה הנאצית כפרקטיקה שמגדירה מרחב, גוף ולשון על ידי הגדרת ה"אחר", בראש ובראשונה היהודי, כמחוץ. במקום נרטיב היסטורי מסורתי הוא מציע גישה סינכרונית, החושפת כיצד המרחב, הגוף והשפה בנויים כדי להוציא את ה"אחר" מחוץ לעולם החברתי. הספר זכה בפרס בהט לספר העיון המקורי הטוב.

ספר פרוזה שבו מתואר שירותו של נוימן בצה"ל בתקופת האינתיפדה הראשונה.

נוימן כתב וערך מספר ספרים מרכזיים בתחום ההיסטוריה של גרמניה, רפובליקת ויימאר, נאציזם והציונות החלוצית.

בעז נוימן (1971, 2015) היה מורה להיסטוריה. הוא לימד באוניברסיטת תל אביב.

נוימן נולד בראשון לציון. הוא שירת בצבא כמפקד טנק. אחר כך למד באוניברסיטת תל אביב ועמד שם בתארים גבוהים. הוא התגורר בקיבוץ שפיים. היה נשוי לזהר והיה אב לשלושה ילדים. הוא נפטר ממחלת הסרטן. סרטן - מחלה שמחלישה את הגוף.

בספר זה דן נוימן בזמן ובחיי היומיום בגרמניה ישן. הוא בוחן איך אנשים חיו, ישנו, עבדו והלכו לקולנוע.

הספר מדבר על החלוצים שעלו לארץ. הוא בודק איך עבודה, כלים והשפה בנו את הדמות החדשה.

הספר עוסק בחיים בגרמניה אז. הוא בוחן פרסומות, ספורט, אופנה וקולנוע של התקופה.

נוימן חקר את הנאציזם. נאציזם - רעיונות מסוכנים ומדכאים, שאנשים חייבים ללמוד עליהם כדי להבין היסטוריה.

ספר פרוזה שבו הוא מספר על שירותו בצבא בזמן האירועים הביטחוניים שהיו אז.

הוא כתב כמה ספרים חשובים בהיסטוריה.