בעיטת עונשין

בעיטת עונשין היא בדרך כלל בעיטה ישירה לשער ממקום הנקרא נקודת העונשין, שנמצאת במרחק 11 מטרים מהשער. המילה "פנדל" נגזרת מהמונח האנגלי Penalty kick.

שופט מקנה בעיטת עונשין כששחקן מהקבוצה המגנה מבצע ברחבת ה-16 עבירה שחל עליה עונש של בעיטה חופשית ישירה. הבעיטה נבצעת מהנקודה שבמרכז הרחבה, מרחק 11 מטרים מהשער.

בזמן הבעיטה יכולים להיות ברחבה רק השחקן הבועט ושוער הקבוצה שנענשה. כל השאר חייבים להישאר במרחק של לפחות 9.15 מטרים מהכדור. על הדשא מסומנת קשת ברדיוס 9.15 מטרים מסביב לנקודת הפנדל. השוער חייב להישאר על קו השער עד שהבועט יבעט.

לאחר הבעיטה מותר לשאר השחקנים להיכנס לרחבה. השחקן שביצע את הבעיטה אסור לו לגעת בכדור שוב עד ששחקן אחר נוגע בו. מותר גם להעביר (למסור) את הכדור לחבר קבוצה, אם הנגיעה היא קדימה, אך זה דבר נדיר.

רוב הפנדלים מובילים לשער, בגלל קרבת הנקודה והגודל של השער. סטטיסטית, כ-76% מהפנדלים נכנסים. שוערים נוטים לנחש לאן הבעיטה תתבצע ולזנק לשם, כי קשה לעמוד מול בעיטה חזקה ומדויקת. כשמחדירים את הכדור לפינה העליונה יש סיכוי גבוה להבקעה, אבל שחקנים רבים חוששים לנסות כיוון זה.

בפברואר 2025 הוצעה ב-IFAB (הגוף שמחליט חוקים) לשנות את כללי הפנדל, כך שלא יוכלו לנצל ריבאונד אם השוער הדף את הכדור. לפי ההצעה, אם הבועט לא הבקיע, תינתן בעיטת שוער במקום המשך המשחק מהריבאונד.

דו-קרב פנדלים משמש כשיטת הכרעה במשחקים שלא יכולים להסתיים בתיקו. הוא מתקיים רק אחרי שמונית הזמן החוקי והארכה (30 דקות נוספות) לא פתרו את השוויון.

כל קבוצה בוחרת חמישה בועטים. הקבוצות בועטות לסירוגין מנקודת העונשין. אם בסוף חמש הבעיטות לקבוצה אחת יש יותר שערים, היא מנצחת. אם אחרי חמש הבעיטות התוצאה שווה, עוברים לסבבי "מוות פתאומי": כל קבוצה בועטת בעיטה אחת, עד שנקבע מנצח.

המגרש והחוקים בדו-קרב שונים ממשחק רגיל: אחרי כל בעיטה עומדים קרוב רק הבועט והשוער, והשחקנים האחרים על קו החצי. סדר הבועטים והשער נקבעים בהגרלה (לרוב הטלת מטבע).

שערים בדו-קרב לא נרשמים כשערים רשמיים לשחקנים או לקבוצות. יש הטוענים שדו-קרב הפנדלים נותן יתרון למזל ולא לקבוצה כולה. אחרים רואים בו סיום דרמטי ומותח של משחקים גדולים.

בעיטת עונשין היא בעיטה ישירה לשער מנקודת העונשין. נקודת העונשין מרוחקת 11 מטרים מהשער. המילה "פנדל" היא מהאנגלית Penalty kick.

פנדל מוענק כששחקן עושה עבירה ברחבת ה-16. רק הבועט והשוער רשאים להיות ברחבה עד הבעיטה. כל השאר עומדים רחוק, כ-9.15 מטרים.

השוער חייב להישאר על קו השער עד הבעיטה. אחרי הבעיטה כל השחקנים יכולים להיכנס לרחבה. הבועט לא יכול לגעת בכדור שוב לפני שמישהו אחר נגע בו. אפשר למסור את הכדור לחבר, אבל זה נדיר.

הרבה פנדלים מסיימים בשער. בערך 76% מהם נכנסים. ב־פברואר 2025 הוצעה כלל חדש: אם השוער דחה את הכדור והבועט לא הבקיע, לא יאפשרו ריבאונד. אז יינתן בעיטת שוער.

דו-קרב פנדלים קובע מנצח כשהמשחק נותר שווי אחרי הארכה. כל קבוצה בועטת חמישה פנדלים לסירוגין.

אם אחרי חמש הבעיטות התוצאה שווה, ממשיכים בסיבובים של בעיטה אחת לכל קבוצה, עד שמישהו מפסיד. סדר הבועטים נקבע בהגרלה.

בעיטות בדו-קרב לא נחשבות כשערים רשמיים. אנשים אומרים שיש בזה מזל. אחרים חושבים שזה מאוד מותח ומרגש.