בצורת

בצורת היא תופעה טבעית שבה ירידת הגשמים במקום פוחתת או נעצרת בצורה חריגה וממושכת.

הגדרה וחוק: ההגדרה משתנה בין מדינות. בישראל נחשבת שנת בצורת אם יורד פחות מ‑75% מהממוצע השנתי של המשקעים. דוגמה: אם הממוצע הוא 530 מ"מ (מילימטרים) ויורדים רק 397 מ"מ, זו שנת בצורת.

בצורת נחשבה בעבר לאסון גדול. בתקופות קדומות היא גרמה לרעב ונדידה. במקרא יש כמה דוגמאות: אברהם ויוסף, בני יוסף ירדו למצרים כדי לקנות מזון; בזמן מלכות אחאב הייתה בצורת שמתוארת בסיפור אליהו, שבמהלכה אליהו הונח להסתתר בנחל כרית והעורבים סיפקו לו מזון.

יש ארבעה סוגים של בצורת שמקובלים, וההגדרה משתנה על פי נקודת המבט (למשל חקלאית או הידרולוגית).

בצורת פוגעת בחקלאות, בטבע ובאספקת המים. השלכות נפוצות כוללות התייבשות, עלייה במזיקים ופגיעה במחזור חיי הצמחים ופרי. במדינות עניות הנזק גדול יותר, כי יש להן פחות אמצעים כלכליים וטכניים.

התמודדות מודרנית: כיום יש טכנולוגיות שמקלות על הבעיות, כמו התפלה וטיהור מים. התפלה היא תהליך שמסיר מלח ממי הים כדי לקבל מי שתייה. גם קידוחי מים עמוקים ושימוש במי קולחין עוזרים. בישראל נבנו מתקני התפלה ומערכת לטיהור מים כמו השפד"ן (מתקן לטיהור ושיקום מי שפכים בגוש דן), והם מספקים חלק גדול מצריכת מי השתייה.

התחממות גלובלית עשויה להשפיע על דפוסי המשקעים ולהגביר בצורות, אך הטקסט המקורי אינו מפרט יותר.

המקורות הדתיים מתארים בצורת לעיתים כחלק מסיפורים ולימודי מוסר.

ישראל חווה בצורת הידרולוגית כמעט תמידית, כי צריכת המים עולה והממוצע נשאר קבוע. לצד מתקני ההתפלה נעשה שימוש נרחב במי קולחין. החוק מספק פיצוי לחקלאים על נזקי בצורת באזור מוגבל. גבולות האזור המוגבל מפורטים בחוק ועוטפים חלקים מדרום, מערב, צפון ומזרח הארץ.

בצורת היא כשאין מספיק גשם זמן רב.

בישראל קוראים לזה שנת בצורת אם יורד פחות מ‑75% מהגשם הרגיל. דוגמה: ממוצע 530 מ"מ. אם יורדים רק 397 מ"מ, זו בצורת.

לפעמים בלי גשם אנשים ויתרו על הבית והלכו לאכול במקום אחר. במקרא יש סיפורים על רעב ועל הנביא אליהו, שהסתתר והעורבים הביאו לו אוכל.

יש ארבעה סוגים עיקריים של בצורת, לפי מה בודקים.

בצורת גורמת למחסור במים. החקלאות נפגעת. עלולים להתרבות מזיקים. במדינות עניות זה חמור יותר.

פתרונות שקיימים: התפלה, מסירים מלח ממי הים כדי לשתות מהם. יש גם טיפול במי שפכים כדי להשתמש בהם שוב. בישראל משתמשים במתקנים כאלה, וגם במפעל לטיהור מים בשם השפד"ן.

הצריכה של מים בישראל גבוהה. יש חוקים שמפצים חקלאים שנפגעו באזור מוגדר. הגבולות מפורטים בחוק.