בקאע

הבקאע (בערבית: البقاع, "העמק", מוכר גם כבקעת הלבנון) הוא חבל ארץ פורה במזרח לבנון, ממערב לסוריה וכ-30 ק"מ מזרחית לים התיכון.
הוא בקעה, עמק נמוך מוקף הרים: הרי הלבנון במערב והרי מול־הלבנון במזרח. הבקאע היא המשך צפוני של בקעת הירדן. מבחינה גאולוגית היא חלק מהשבר הסורי-אפריקאי; "שבר" זה הוא קו שבר גדול בקרום הארץ, שמחבר עמקים שונים באזור.
אורכו של העמק כ-120 ק"מ, ורוחבו הממוצע כ-16 ק"מ. האקלים ים תיכוני: חורפים ממוזגים וקיץ חם ויבש. כמות המשקעים משתנה מצפון לדרום בגלל צל גשם.
שני נהרות עיקריים יוצאים מהבקעה: הליטני שזורם דרום־מערב ומתחבר אל הים התיכון, והאורונטס שזורם צפונה לסוריה וטורקיה.
זחלה היא העיר הגדולה בעמק, וממוקמת ליד כביש ביירות־דמשק. האזור מנהלי במחוז אל-בקאע.
הבקאע פורה מאז העת העתיקה. בתקופה הרומית סיפקה חיטה לפרובינקיה של סוריה. כיום המקום מהווה כ-40% מהשטח המעובד בלבנון. בצפון מדשדש המרעה, בדרום מגדלים חיטה, תירס, כותנה וירקות. באזור זחלה יש כרמים ומטעים.
יש גם גידולים בלתי חוקיים של חשיש ושדות פרג. בשנת 1957 נבנה סכר בחלק הדרומי, ששיפר מאוד את אספקת המים.
זחלה דומיננטית מבחינה דמוגרפית. רוב תושביה לבנונים נוצרים, בעיקר מהכנסייה המלכיתית היוונית‑קתולית, ויש גם מרונים ויוונים אורתודוקסים. הצפון של הבקאע, כולל בעלבכ ואל‑הרמל, מיושב רובו ככולו במוסלמים שיעים, אם כי קיימים ישובים נוצריים מסוימים.
האזור המערבי והדרומי מעורב יותר, עם מוסלמים, נוצרים ודרוזים. דרוזים הם קבוצה דתית ייחודית בלבנון.
עיירה מרכזית נוספת היא ג'וב ג'נין, שמספר תושביה כ-12,000 והיא בירת נפת מערב הבקאע.
התיישבות בבקאע קיימת מאז תקופות פרה‑היסטוריות. נמצאו שרידים פלאוליתיים, נאוליתיים ועתיקות מהברונזה. במאה ה‑14 לפנה"ס התיישבה בעיר כומידו משלחת שמוזכרת במכתבי אל‑עמארנה, והאזור נקשר למאבקים בין ממלכות קדומות.
מאוחר יותר חלקים מהבקעה היו בשליטתם של ישויות מקומיות, ובמאה ה־1 לפנה"ס חלו שינויים פוליטיים שכללו סיפוחי שטחים על ידי שליטים יהודיים ורומאים.
מתחילת שנות ה‑70 של המאה ה‑20 השתלט ארגון הפת"ח חלקית על האזור. הבקאע נחשבת לאזור אסטרטגי בגלל קרבתה לדמשק. בתקופת הסדר הסורי הוצבו בו כוחות סוריים גדולים עד אמצע 2005.
במלחמת לבנון הראשונה נערכו קרבות קשים באזור, כולל קרב סולטאן יעקוב. לאחר הכיבוש הישראלי החלה התפתחות נרחבת של גידולי סמים באזור, תחת שליטה סורית.
כיום דרום הבקאע נמצא בשליטה כמעט מלאה של חזבאללה. במהלך סבבי הלחימה האחרונים הופעלו אז גם תקיפות אוויריות. ב‑23 בספטמבר 2024 דובר צה"ל הזהיר תושבים ופעלו תקיפות מדויקות. ב‑21 בינואר 2025 נורתה לעבר מפקד הבקאע, שייח' מוחמד חמדי; אירועים אלה מדגישים את המתח הביטחוני באזור.

הבקאע (בערבית: البقاع) פירושה "העמק". זו עמק גדול במזרח לבנון. הוא מוקף בהרי הלבנון והרי מול־הלבנון.
העמק הוא החלק הצפוני של בקעת הירדן. אורכו כ‑120 ק"מ. מזג האוויר ים תיכוני: חורף קריר וקיץ חם.
שני נהרות חשובים יוצאים ממנו. הליטני זורם דרום‑מזרחה אל הים. האורונטס זורם צפונה לסוריה.
זחלה היא העיר הגדולה בבקאע. הרבה אנשים שם נוצרים. בצפון הבקאע גרות קהילות שיעיות. בחלקים אחרים יש תערובת של אנשים ודתות, כולל דרוזים. (דרוזים הם קבוצה דתית מיוחדת.)
הבקאע פורייה. בעבר שימשה את הרומאים לייצור חיטה. היום מגדלים חיטה, תירס, כותנה, ירקות וענבים. יש גם גידולים אסורים, כמו פרג וחשיש. ב‑1957 בנו סכר שעזר להשקיה.
הבניינים והכלים שנמצאו מראים שאנשים חיים בבקאע כבר אלפי שנים. במאה ה‑14 לפנה"ס הייתה שם עיר חשובה שנזכרת במכתבי אל‑עמארנה.
בשנים האחרונות היו במקומות אלה קרבות והשפעות של מדינות שכנות. חלק מדרום הבקאע נשלט היום על ידי ארגון חזבאללה. בתקופות האחרונות היו גם תקיפות אוויר ופעולות ירי. ב‑23 בספטמבר 2024 הוציאה ישראל אזהרות ותקפה מטרות. ב‑21 בינואר 2025 נורתה לעבר מפקד מקומי בשם שייח' מוחמד חמדי.