מכורה היא התנחלות ומושב שיתופי בבקעת הירדן העליונה. היא שייכת לארגון יישובי האיחוד החקלאי ולמועצה אזורית בקעת הירדן.
באמצע 1972 הוחלט להקים כאן היאחזות נח"ל. נח"ל, יחידות צבאיות שעסקו גם בהתיישבות חקלאית. כאלף דונם מאדמות הכפר הפלסטיני עקרבה הוגדרו כאדמות נפקדים, כלומר אדמות שהוגדרו כשייכות לאנשים נעדרים, והוכשרו על ידי קק"ל (קרן קיימת לישראל). בחורף 1972, 1973 נוצר מעבר לאתר, וב־3 בינואר 1973 עלה גרעין צעירים של אגודת ישראל לקרקע בלילה. זה היה היישוב היהודי העשירי בבקעת הירדן.
בשלבים הראשונים נבנה החיבור בכביש אלון בין מכורה לגיתית (1973, 1975). באוקטובר 1974 הועברו התושבים למבני קבע. ביולי 1976 הגיעו לכאן משפחות של איחוד החקלאי, שמטרתן הייתה לעסוק בחקלאות.
בתחילת הדרך טיפחו התושבים בעיקר פרחים. תושבים גם עבדו ברפת ולול, והיה במקום מפעל קטן לתיקון מנעולים. בדצמבר 1979 קרס גשר אבן מעל נחל תרצה. הכביש נותק למשך כחודש, עד שצה"ל הניח גשר ביילי, גשר נייד יחידתי.
מכורה משקיפה אל בקעת נחל תרצה שמצפון לה. הנגישות היא דרך חלקה הצפוני של כביש אלון (508). רוב התושבים עוסקים בחקלאות ובפעילויות עסקיות.
מכורה היא כפר במעלה בקעת הירדן. זהו מושב שיתופי.
ב־3 בינואר 1973 עלו לכאן חיילים צעירים ואנשים שהקימו את היישוב. נח"ל, חיילים שעוזרים להקים כפרים. חלק מאדמות המקום הוגדרו כ"נפקדים". אדמות נפקדים, אדמות שאנשים לא שהו בהן.
בשנים הבאות בנו כאן בתים קשיחים. ב־1976 הגיעו משפחות שהיו חלק מארגון חקלאי. התושבים עבדו בגידולי שדה, ברפת ובלול. בתחילה גידלו בעיקר פרחים.
בשנת 1979 קרס גשר אבן מעל נחל תרצה. הדרך נחתכה לחודש. הצבא הביא גשר ביילי, גשר זמני.
המושב נמצא ליד נחל תרצה. הכניסה היא מכביש אלון (508). רוב האנשים כאן עובדים בחקלאות או בעסקים.
תגובות גולשים