בקדייטינג

בקדייטינג (מאנגלית: backdating, "תיארוך לאחור") הוא שינוי רטרואקטיבי של מועד הענקת כתבי אופציה למניה. אופציה היא זכות לקנות מניה במחיר קבוע בעתיד. בתופעה הזו בוחרים בדיעבד תאריך שבו מחיר המניה היה נמוך, כדי שאחר כך מימוש האופציה יניב רווח גדול יותר. זה נחשב לרישום כוזב במסמכי החברה ולכן עשוי להיות עבירה פלילית.

בקדייטינג בוצע בעיקר על ידי בכירים בחברות ציבוריות שרצו למקסם את הרווחים מהמענקים שקיבלו. התופעה הייתה נפוצה מאמצע שנות ה-90 עד 2002, בעיקר בחברות היי-טק ושירותי רפואה בארצות הברית. עד 2002 נדרש לדווח לרשות לניירות ערך האמריקאית (SEC) על הענקת אופציות בתוך 45 ימים, וזה אפשר לבכירים לבחור תאריך עם מחיר נמוך. לאחר 2002 הורחבה דרישת הדיווח ל־48 שעות, וצמצום הדיווח הפחית את השימוש בבקדייטינג.

הוול סטריט ג'ורנל מצא שיותר מ־115 חברות דיווחו על חקירות או תיקונים בעקבות חשדות לבקדייטינג. בין החברות שנקשרו בפרקטיקה היו Apple, McAfee, Monster, Broadcom והחברות הישראליות קומברס, מרקורי אינטראקטיב, צורן ואם-סיסטמס. את התופעה זיהה למחקר אקדמי פרופ' אריק לי ב־2005, שבחן כ־6,000 מענקי אופציות מ־1992 עד 2002. הממצאים עוררו חקירות של ה־SEC וכתב אישום פלילי הוגש, ובמקרים אחדים נאלצו מנהלים לפרוש מתפקידם.

בקדייטינג זה לשנות את התאריך של מתנה כלכלית שנקראת אופציה למניה. אופציה היא זכות לקנות מניה במחיר שקבעו מראש. עושים זאת כדי להרוויח יותר כשהמניה עולה. זה נחשב לרישום לא נכון במסמכי החברה.

התופעה הייתה נפוצה בשנות ה-90 ועד 2002 בחברות אמריקאיות, בעיקר בחברות מחשבים וברפואה. אחרי זה החוקים שונו ודיווחים מהירים יותר קשים יותר להסתיר את השינויים. העיתון וול סטריט ג'ורנל גילה מעל 115 חברות שהיו בקשיי חקירה בגלל זה. דוגמאות מוכרות הן Apple וקומברס. חוקר בשם אריק לי בחן אלפי מענקים ומצא דפוסים חשודים. בעקבות הבדיקות חלק מנהלים עזבו את התפקידים שלהם.