ברוטליזם הוא זרם באדריכלות שצמח מהמודרניזם במחצית השנייה של המאה ה-20. השם מגיע מהמונח הצרפתי béton brut שפירושו "בטון גולמי", בטון שלא צופה בפנים. הסגנון פרח בעיקר בשנות ה־50 עד ה־70.
המאפיינים הבולטים הם שימוש בבטון חשוף וצורות בסיסיות ולעתים דרמטיות. הברוטליזם רואה בעיצוב ככלי להראות את "אמת" המבנה: את החומר, את הצורה ואת הפעולה שלו. כך נשמרים חומרי הגלם חשופים ומודגשים, ופעמים רבות מובאים גם פתרונות אור טבעי וחומרים פשוטים.
קבוצות כמו Team 10, ובפרט אליסון ופיטר סמיתסון, ביקרו את הפשטות של הסגנון הבינלאומי ואת יישומיו של לה קורבוזיה. הם רצו שמבנה יתייחס לסביבה, לקהילה ולצרכים המקומיים, ולא יהיה תבנית גורפת שחוזרת על עצמה בכל מקום.
הברוטליזם הדגיש את הקשר בין הבניין למקום ולתושבים. במקום ליצור בניינים שאפשר לשכפל, נתנו תשומת לב לסביבה המקומית ולשימושים המיוחדים של כל מבנה.
מבקרים טענו שהסגנון יוצר מבנים כבדים ומנוכרים. בבנייני דיור פשוטים במזרח אירופה נצפתה תחזוקה ירודה, וזו חיזקה את התדמית השלילית. גם בישראל נטבעה ביקורת על מבנים מסוימים, כמו התחנה המרכזית בתל אביב, שהוצגה כדוגמה להשפעות שליליות על שימוש מסחרי ועל בעיות חברתיות.
המדינה קידמה ברוטליזם במיזמי ציבור בשנות ה־50 עד ה־70. באר־שבע היא דוגמה בולטת: העיר זכתה לבנייה ממשלתית רחבת היקף. מבני ציבור בעיר נבנו ברוח הברוטליזם, ביניהם מרכז הנגב ובניין עיריית באר־שבע. רעיונות אלה גם התחדדו בניסיון להתאים את הבניין למדבר ולמקום.
ב־2012 הוצעה תוכנית לזהות את באר־שבע כ"בירת הברוטליזם הישראלי" כדי לקדם שימור, תיירות והתחדשות עירונית.
דוגמאות בולטות שהוזכרו: רובין הוד גרדנס (לונדון, אליסון ופיטר סמיתסון), הביטאט 67 במונטריאול, בניין עיריית באר־שבע ומרכז הנגב. בישראל יש גם מבנים של אדריכלים מקומיים שמשלבים את רוח הברוטליזם.
תמונות מראות בניינים עם בטון חשוף וצורות חזקות, כמו תיאטרון ירושלים ומצודת זאב בתל־אביב.
ברוטליזם הוא סגנון בנייה משנות ה־50 עד ה־70. שם הסגנון מגיע מהמילים הצרפתיות לבטון גולמי. בטון גולמי זה בטון שלא מצופה.
הבניינים הברוטליסטיים נראים קשים וחזקים. הם בנויים הרבה מבטון חשוף ויש להם צורות פשוטות וחזקות. לפעמים אנשים חושבים שהם לא יפים.
אדריכלים כמו אליסון ופיטר סמיתסון רצו שמבנים יתאימו למקום ולאנשים. הם עבדו במקום ליצור בניינים שחוזרים על עצמם בכל מקום.
יש שאמרו שמבנים כאלה נראים מדכאים. בבנייני דיור מוזנחים, זה חיזק את הביקורת.
באר־שבע נבנו הרבה מבנים ברוטליסטיים בשנות החמישים והשישים. דוגמאות ידועות הן מרכז הנגב ובניין העירייה.
דוגמאות בעולם: רובין הוד גרדנס ולביטאט 67 במונטריאול. בישראל יש בניינים ברוטליסטיים רבים, כמו תיאטרון ירושלים.
תגובות גולשים