רבי ברוך ממז'יבוז' (ה'תקי"ז, י"ח בכסלו ה'תקע"ב, דצמבר 1811) היה נכדו של הבעל שם טוב, מייסד החסידות. חסידות היא תנועה יהודית רוחנית שמדגישה חוויה פנימית וסמכות רוחנית. רבי ברוך היה אדמו"ר, מנהיג רוחני, בדור השלישי של התנועה. הוא נחשב לחלוץ הרעיון של שושלתיות, כלומר העברת המנהיגות בתוך המשפחה.
נולד לרבי יחיאל (מיכל) אדל, בתו של הבעל שם טוב, וגדל שלוש שנים אצל סבו. אחר כך למד אצל המגיד ממעזריטש ור' יעקב יוסף מפולנאה, ובתקופה שבאוסטרוה אצל ר' פנחס מקוריץ. נשא לאישה את בתו של טוביה קצקש מאוסטרוה.
בשנים הראשונות לא רצה להתנהג כאדמו"ר. לבסוף התקבל לעמדת אדמו"רות בטולצ'ין, עיר מגורי אביו, ומשם ניהל את חצרו. מאוחר יותר עבר למז'יבוז', אך המשיך לבקר בטולצ'ין ונטמן ליד סבו במז'יבוז'.
רבי ברוך נוהג לאסוף פדיונות, תרומות לשם החזקת החצר, ולעיתים סירב לקבל אנשים שלא נתנו פדיון. הוא נסע לאסוף תרומות בעיירות של חסידיו. חלק מן הכסף שלח לתמיכה ביישוב החסידי בארץ ישראל. חצרו הייתה עשירה ומפורסמת. אנשים השוו אותו לרוזן פוטוצקי וקראו לו "הנסיך מטולצ'ין". ברוב חבל פודוליה קיבלו את מנהיגותו.
רבי פנחס מקוריץ ור' יעקב יוסף מפולנאה העידו שהבעל שם טוב מינה את רבי ברוך כיורש. רבי ברוך ראה עצמו כיורש הבלעדי של סבו. בגלל כך נמנע מפגישות עם אדמו"רים אחרים שהתייחסו אליו כשווה ביניהם. הוא גם נמנע מפעילות ציבורית רחבה וממחלוקות עם השלטונות. הוא נחל מחלוקות עם כמה מנהיגים אחרים, בין היתר ר' לוי יצחק מברדיצ'ב, ר' שניאור זלמן מליאדי ואחיינו ר' נחמן מברסלב.
רבי ברוך נשא את בתו של הרב טוביה קטצקש מאוסטראה, וממנה נולדו לו ארבע בנות. לאחר מכן נשא לאשה את בתו של רבי אהרן מטיטיוב. כיום קיימת שושלת מזוויהל-מז'יבוז' בבוסטון שמיוחסת לו באופן משפחתי, ויש אדמו"ר בשם רבי יצחק אהרן קארף. בישראל יש אדמו"ר שמכונה ממזיבוז', אך ללא קשר היסטורי לשושלתו.
אין במסמך זה רשימה מפורטת של תלמידים, אך ידועים אנשים שהדפיסו ושמרו את דבריו.
מייחסים לרבי ברוך שני ניגונים: אחד ל"אשת חיל" ואחד ל"אתה נגלית". אחיינו רבי נחמן מברסלב עיבד אותם.
רבי ברוך כמעט לא כתב את דבריו בעצמו. קטעים מדבריו נדפסו בספרים שונים. המרכזי שבהם הוא בוצינא דנהורא, שיצא לראשונה בה'תר"מ על ידי תלמידו רבי נחמן יעקב בן אליהו. ספר זה נחשב לחלק חשוב בספרות החסידית, על אף שבחלק מהמקרים נבדקה אמינות המקורות. קטעי תורתו מופיעים גם בספרים חסידיים נוספים כגון אמרות טהורות ודגל מחנה אפרים.
רבי ברוך ממז'יבוז' נולד בתקופה שלפני 1811. הוא היה נכדו של הבעל שם טוב. הבעל שם טוב היה המייסד של החסידות. חסידות היא תנועה יהודית שמדברת על רוח ותפילה.
רבי ברוך היה אדמו"ר. אדמו"ר הוא מנהיג רוחני שמדריך את האנשים. הוא גדל כמה שנים אצל סבו. אחר כך למד אצל רבנים חשובים. נשא לאישה את בתו של טוביה קצקש.
לרבי ברוך הייתה חצר גדולה. חצר זה מקום שבו נאספים חסידים סביב המנהיג. הוא קיבל תרומות, שנקראות פדיונות. תרומות אלה עזרו לשמור על החצר. חלק מהכסף נשלח לעזרה לאנשים בארץ ישראל.
איש חשב שהוא עשיר מאוד וקראו לו "הנסיך מטולצ'ין". רוב האנשים באזור קיבלו אותו כמנהיג.
רבי ברוך חשב שהוא היורש של סבו. לכן הוא לא פגש הרבה אדמו"רים אחרים. לפעמים היו חילוקי דעות בינו ובין מנהיגים אחרים.
ממך נולדו לו ארבע בנות. אחר כך התחתן שוב. היום יש אנשים בקהילות בחו"ל שממשיכים את שם המשפחה שלו.
מייחסים לו שני ניגונים. אחיינו רבי נחמן שינה אותם מעט.
רבי ברוך עצמו לא הדפיס ספרים. תלמידיו אספו דבריו. הספר המרכזי שבו הופיעו דבריו נקרא בוצינא דנהורא. הספר יצא לאור בדרך של תלמידים ששמרו על דבריו.
תגובות גולשים