בריכת דגים

בריכה לגידול דגים היא בריכה מלאכותית שמיועדת לגידול דגי מאכל.

יבול הדגים, שנמדד במשקל ביחס לשטח ולזמן, תלוי בתנאי הסביבה בבריכה. אלה כוללים כמות המזון, ריכוז החמצן המומס במים (חמצן שנמצא בתוך המים), איכות המים וצפיפות הדגים.

הדגים אוכלים גם מזון טבעי שצומח בבריכה, כמו אצות ויצורים זעירים, וגם תוספות מאת המגדלים, גרגרי דגנים וכופתיות חלבוניות. מגדלים לעתים דושנים את המים (מוסיפים דשן, חומר שמגרה צמיחה) כדי לעודד צמיחת אצות. אבל שיעור אצות גבוה מדי מזיק: אצות מתות מתנפצות ופירוקן מוריד את ריכוז החמצן במים.

כדי להעלות את ריכוז החמצן משתמשים במזרקות שנקראות חמצניות. שמירה על איכות המים חשובה גם למניעת מחלות. בסיום מחזור הגידול מרוקנים את הבריכה, מעבירים את המים למתקן טיהור ומחזירים מים מטוהרים לגידול הבא או להשקיה.

ענף בריכות הדגים ביישוב היהודי החל בפועל בסוף שנות ה-30, אם כי היו ניסיונות מוקדמים בשנות ה-20 וה-30. פעילות ענפה התפתחה מאז באזורי ביצות ומלח.

שטחי הבריכות בישראל גדלו במהירות אחרי שנות ה-40. בשנות ה-60 וה-70 השטח והתפוקה עלו עם הכנסת שיטות חדשות, ובשנות ה-70 ייצרו הבריכות אלפי טונות דגים בשנה. בשנים מאוחרות יותר השטח ירד אך התפוקה הושמרה או עלתה בזכות שיטות יעילות.

מחסור במים ובשטח הוביל לפיתוח שיטות שמחסנות מים ומגדילות יבול. משתמשים באכלוס צפוף של דגים, בקרה על המזון ובהעשרת מים בחמצן. בריכות מודרניות בנויות מבטון ומכוסות בפלסטיק, ויש להן ניקוז מרכזי לפינוי מהיר של המים לטיהור. גידול משולב של כמה מינים באותה בריכה מפחית תחרות על המזון ומשפר יבול.

בבריכות גדלו בעיקר מיני קרפיון, אמנון, קיפון ובורי, וכן מינים נוספים כמו כסיף ומוסר בריכות. בצפון מגדלים גם טרוטה בבריכות זורמות שדורשות מים קרים וחמצן גבוה.

בבריכות צפופות יש סכנות: חוסר חמצן, טפילים וזיהום מהפרשות וחומרי הדברה. תחקיר ב-2018 חשף מקרים של סבל בדגים, כולל טיפול לא הולם, השלכת דגים בלתי שמישים ורעב מכוון שחומרתו הובילה גם לקניבליזם.

ציפורים נודדות ניזונות לעתים מדגים בבריכות. כדי להרחיקן משתמשים ברשתות, בהפחדה ובירי, מה שמוביל לפציעות ומוות של עופות רבים. הרשתות גם עלולות להסתבך בעופות שאינם טורפים. בישראל, שעוברת בה דרך נדידת ציפורים מרכזית, הקונפליקט פוגע במינים כמו שקנאים, קורמורנים ואנפות, וגופים סביבתיים פועלים להצלת העופות ולמניעת ירי.

בריכה לגידול דגים היא בריכה שבנו במיוחד בשביל לגדל דגים לאוכל.

בבריכה שומרים על מזון, מים וחמצן. חמצן מומס זה חמצן בתוך המים שדגים זקוקים לו.

הדגים אוכלים אצות ויצורים קטנים שבמים. המגדלים גם נותנים להם אוכל מיוחד בכדורים.
לפעמים מוסיפים דשן כדי שיצמחו אצות. אם יש יותר מדי אצות, הן יכולות להפחית חמצן ולפגוע בדגים.

הגידול בריכות הדגים התחיל בערך בסוף שנות ה-30. מאז השטח והייצור גדלו ואז ירדו מעט.

בשיטות חדשות שומרים על מים וחמצן טובים. בריכות מודרניות בנויות מבטון ומכוסות בפלסטיק. יש להן ניקוז כדי לרוקן את המים ולנקותם.

בבריכות מגדלים קרפיון, אמנון, קיפון ועוד. בצפון מגדלים גם טרוטה, דג שאוהב מים קרים.

אם הבריכות צפופות, הדגים עלולים לסבול ממחסור בחמצן וממחלות. תחקיר ב-2018 הראה שיש מקרים של סבל ודאגה לטיפול בדגים.

ציפורים נודדות באות לאכול דגים. מנסים להרחיקן ברשתות ובאמצעים אחרים. זה פוגע בעופות רבים. ארגוני שמירת טבע מנסים להגן על הציפורים ולעזור לפצועים.