ברית המועצות

ברית המועצות (СССР) הייתה מעצמת-על שנוצרה משורשיה במהפכת אוקטובר של 1917. לאחר ניצחון הבולשביקים בראשות ולדימיר לנין הוקמה ב-1922 מדינה פדרלית קומוניסטית, שבה המפלגה הקומוניסטית שלטה בכל הרבדים.

המהפכה של 1917 החליפה את המלוכה ברוסיה בממשלה חדשה, ואז הבולשביקים לקחו את השלטון. לאחר מלחמת אזרחים, ברית המועצות הוקמה רשמית ב-1922. לנין הוחלף בראשות המדינה ביוסף סטלין, שהנהיג תיעוש מהיר ותוכנית כלכלית מרכזית. קולקטיביזציה היא איסוף חוות חקלאיות לחוות משותפות; היא גרמה לרעב רב ולמות מיליונים. כמו כן הורחבו מחנות העבודה (הגולאג) והתקיימו טיהורים פוליטיים שהובילו למאסרים והוצאות להורג.

ב-1939 חתמה ברית המועצות על הסכם אי-תוקפנות עם גרמניה. ב-1941 גרמניה פלשה, והסובייטים לחמו בחזית המזרחית במלחמת העולם השנייה. התגובת הסובייטית וניצחון בקרבות חשובים, יחד עם מאמץ תעשייתי אדיר, סייעו להבסת מדינות הציר. ברית המועצות ספגה כ-27 מיליון קורבנות אך יצאה מהמלחמה כמופעלת עוצמה עולמית.

לאחר המלחמה ברית המועצות בנתה אזורי השפעה במזרח אירופה. המבוי הדיפלומטי והצבאי מול ארצות הברית התאפיין במלחמה הקרה, עימות אידאולוגי ללא קרב ישיר בין המעצמות, שכלל מרוץ חימוש ומלחמות שליחים. הסובייטים גם הובילו הישגים מדעיים וטכנולוגיים, כמו שיגור הלוויין הראשון וטיסות חלל מאוישות.

הנהגות שונות החל משנות ה-50 ועד ה-80 ניהלו מדיניות שונה, אך בעיות כלכליות הצטברו. ב-1985 מיכאיל גורבצ'וב ניסה רפורמות בשם פרסטרויקה (בניית מחדש) וגלאסנוסט (פתיחות). כישלון חלקי של הרפורמות, יחד עם המשבר באפגניסטן ואסון צ'רנוביל, חיזק תנועות לאומיות בתוך הרפובליקות הסובייטיות.

גל הלאומיות והקשיים הכלכליים הובילו לפרידה של רפובליקות רבות. ניסיון הפיכה ב-1991 החליש עוד יותר את הממשלה המרכזית. לבסוף, בדצמבר 1991 הוכרז על פירוק ברית המועצות. רוסיה הפדרלית קיבלה מעמד של יורשת בזירה הבינלאומית, והרפובליקות האחרות הפכו למדינות עצמאיות.

ברית המועצות הייתה מדינה שבה המפלגה הקומוניסטית הייתה הכוח המרכזי. החוקה נראתה דמוקרטית בתיאור החובות והזכויות, אך בפועל המפלגה קבעה את המדיניות ואת מי ימונו בעמדות מפתח. הגוף המחוקק והמוסדות הממשלתיים פעלו תחת שליטת המפלגה, והמערכת השיפוטית לא הייתה עצמאית באמת.

הכלכלה הייתה מתוכננת מרכזית: המדינה קבעה מה לייצר וכיצד לחלק משאבים. בתנופה של תיעוש המפעלים צמחה התעשייה באופן מרשים. יחד עם זאת היו מחסורים במוצרי צריכה, בעיות בחקלאות ושיחוק פריון בשנות ה-70 וה-80. ניסיונות להכניס שוק ורפורמות בשנות ה-80 לא פתרו את המשבר.

ברית המועצות הפכה לשחקן מרכזי במערכת הבין-לאומית. אחרי מלחמת העולם השנייה היא היתה אחת החברות המייסדות של האו"ם ובעלת זכות וטו במועצת הביטחון. מדיניות החוץ התמקדה בשמירה על ביטחון לאומי ובהגמוניה במזרח אירופה, ובמקביל בפיתוח קשרים עם מדינות העולם השלישי.

המדינה כללה רפובליקות רבות, שכל אחת ברשמית שלה היו לה סמכויות. בפועל שלטה מוסקבה. ברית המועצות השתרעה ברחבי אירואסיה ועל שטח עצום. אוכלוסייתה הייתה רב-אתנית: רוב רוסי אך גם אוקראינים, אוזבקים וקבוצות רבות אחרות.

ברית המועצות הייתה כוח פוליטי, צבאי וכלכלי שהשפיע בעוצמה על המאה ה-20. היא הושפעה מהישגים גדולים כמו תעשייה ומחקר חלל, אך גם מבעיות של דיכוי, רעב ומשבר כלכלי, שהביאו בסופו של דבר לפירוקה.

ברית המועצות הייתה מדינה מאוד גדולה. היא נוצרה לאחר מהפכה ב-1917. ב-1922 היא קמה רשמית.

המדינה הייתה בקורת ידי המפלגה הקומוניסטית. קומוניסטי פירושו רעיון כלכלי שמנסה לחלק את המשאבים שווה. לנין היה המנהיג הראשוני. אחריו עלה סטלין. סטלין תיעש את המדינה והחליף חוות פרטיות בחוות משותפות. זה גרם לרעב רב ולהרבה סבל.

במלה"ע השנייה גרמניה פלשה לברית המועצות ב-1941. הסובייטים לחמו וניצחו בסופו של דבר. הם שילמו מחיר כבד במאות אלפי ובמיליוני נפגעים. אחרי המלחמה ברית המועצות הפכה לאחת המעצמות בעולם.

המדינה עשתה הישגים במדע ובחלל. היא שיגרה לוויין ראשון והייתה בין המתקדמות בתחום.

כלכלת המדינה הייתה מתוכננת על ידי הממשלה. היו מחסורים במוצרים ובהשקעות. בשנות ה-80 מנהיג חדש, גורבצ'וב, ניסה לתקן את הדברים ברפורמות. זה גרם לשינויים גדולים.

בסוף 1991, אחרי תנועות לאומיות ובעיות כלכליות, המדינות שבברית המועצות הפכו לעצמאיות. ברית המועצות חדלה מלהתקיים.