ברית הפלדה

אדולף היטלר ויואכים פון ריבנטרופ חותמים על ברית הברזל בברלין.
ברית הפלדה נחתמה בין איטליה הפשיסטית (משטר ריכוזי) לגרמניה הנאצית ב-22 במאי 1939. שרי החוץ של שתי המדינות, גליאצו צ'אנו ויואכים פון ריבנטרופ, חתמו על ההסכם בשם מדינותיהם.
זו הייתה המשך להסכם הציר רומא‑ברלין שנחתם כשלוש שנים קודם לכן, והסכם קדם לברית התלת‑צדדית שכללה גם את יפן.
ההסכם העניק תוקף רשמי לשותפות: הגנה הדדית, סיוע מיידי ותמיכה צבאית בזמן מלחמה. נקבע גם שלא יחתמו על הסכמי שלום בלי הסכמת הצד השני. ההסכם היה תקף לעשר שנים.
הוא נחתם בהנחה שמלחמה תפרוץ בתוך שלוש שנים. כשגרמניה פתחה במערכה בספטמבר 1939, איטליה לא הייתה מוכנה ותקשתה לעמוד בהתחייבויותיה. איטליה נכנסה למערכה רק ביוני 1940 וניסתה לכבוש חלק מדרום צרפת, ללא הצלחה. מספר חברי ממשלה איטלקיים, כולל צ'אנו, התנגדו להסכם.

אדולף היטלר ויואכים פון ריבנטרופ חותמים על ברית בברלין.
ברית הפלדה הייתה הסכם בין איטליה הפשיסטית (משטר חזק) לגרמניה הנאצית ב-22 במאי 1939.
שרי החוץ צ'אנו וריבנטרופ חתמו בשם המדינות.
ההסכם קבע ששני הצדדים יעזרו זה לזה במצב של סכנה ויתמכו ביחד בזמן מלחמה. הוא היה תקף לעשר שנים.
כשהמלחמה החלה בספטמבר 1939, איטליה לא הייתה מוכנה. היא הצטרפה רק ביוני 1940 וניסתה לשלוט בחלק מדרום צרפת, וזה לא הצליח. כמה מנהיגים איטלקים, כולל צ'אנו, לא רצו את ההסכם.