ברכת אשר יצר

ברכת "אשר יצר" נאמרת, לפי ההלכה, אחרי כל התפנות לעשיית צרכים. הברכה נעשית גם כחלק מברכות השחר בבוקר כשהאדם קם.

הברכה מודה לה' על תקינות הגוף והיכולת להתפנות בכבוד. זאת הודאה שיש בגוף מערכות חכמות שהבורא יצר (חכמה = תכנון נבון של גוף האדם). מפרשים שונים הציעו פירושים עיקריים: רש"י ותוספות אמרו שהפלא הוא שמסביב לגוף יש הרבה נקבים ואף־על־פי־כן הרוח לא יוצאת מהם. רבי דוד אבודרהם אמר שהפלא הוא היכולת להפריד בין המזון לטמא, כלומר להוציא פסולת. הרמ"א ראה בפלא את הקשר בין הנשמה לגוף.

ההלכה נידונה אם מברכים גם בבוקר בלי שעשו צרכיהם, ויש דעות שונות. הפסיקה המקובלת בשולחן ערוך קובעת שהברכה נאמרת אחרי שעשו צרכיהם. ישנה גם דיון האם הברכה מברכת אחרי יציאת צואה בלבד או גם אחרי מתן שתן; ההלכה פוסקת שיש לברך בכל מקרה. אם אדם התפנה בשתי פעמים נפרדות ולא בירך בפעם הראשונה, עליו לברך פעמיים. רוב הפוסקים קובעים זמן מבואר לברכה, שיעור פרסה, כלומר 72 דקות, ואחריו כבר לא מברכים.

יש וריאציות בנוסח בין עדות ישראל. בתלמוד הובאה מחלוקת על סיום הברכה: חלק אמרו "רופא חולים", אחרים "רופא כל בשר", ויש שסיכמו ב"רופא כל בשר ומפליא לעשות", כך נקבע בהלכה.

המונח "אשר יצר" משמש לשון נקייה לתיאור עשיית צרכים. בדיבור היומי־ימי השתמשו בזה גם ביידיש, כמו בביטוי ל"נייר טואלט".

ברכת "אשר יצר" נאמרת אחרי שהולכים לשירותים. זוהי ברכה קצרה שמוד thanking (מודים) על כך שהגוף עובד.

הברכה מודה שהגוף בנוי נכון. היא אומרת תודה שהגוף יודע להוציא פסולת ולהשאיר את מה שמזין אותנו. חכמים אמרו שזו גם תופעה פלאית שהנשמה נשארת בתוך הגוף.

אומרים את הברכה אחרי קיום צרכים, גם אחרי שתן וגם אחרי צואה. אם הלכת לשירותים פעמיים ואתה לא בירכת, לפעמים צריך לברך שוב. יש זמן מוגבל לברכה שנקרא פרסה. פרסה = 72 דקות.

מילה "אשר יצר" משמשת במקום מילים גסות. בזמנים אחרים אמרו גם בדיחות כמו ביידיש על נייר טואלט.