סר ברנארד ארתור אוון ויליאמס (1929, 2003) היה פילוסוף בריטי בעל השפעה רבה בתחום פילוסופיה של המוסר (אתיקה). הוא נודע בניסיון להחזיר את חקר המוסר לקשרים היסטוריים, תרבותיים, פוליטיים ופסיכולוגיים, ובחיבור בין מסורת אנליטית לרעיונות הומניסטיים.
ויליאמס החזיק בכסאות כבוד חשובים: הקתדרה לפילוסופיה של המוסר על-שם נייטברידג' בקיימברידג' (1967), כיהן כרקטור של קינגס קולג' (1979, 1987) ועבר לכהן בקתדרה על-שם דויטש באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. אחר כך חזר לאוקספורד והיה פעיל עד לפרישתו. הוא גם כיהן בוועדות ממשלתיות שונות והיה דמות ציבורית שנויה במחלוקת.
ויליאמס נולד בווסטקליף שבאסקס. למד באוקספורד וסיים ב-1951 בתואר מצטיין. שירת בחיל האוויר המלכותי וטס כספיטפייר בקנדה. ברחוב חייו האישיים, נפגש בניו יורק עם שירלי בריטיין-קתלין, שהתחתנה עמו ב-1955 והפכה לאשת ציבור בולטת. לזוג נולדה בת, רבקה. הנישואין נסתיימו לשם פרידה ושירושין ב-1974, ולאחר מכן נישא ויליאמס לפטרישה סקינר ולזוג נולדו שני בנים.
ויליאמס כתב רבות על דקארט, הפילוסופיה היוונית, ותוקף תאוריות כמו תועלתנות וקאנטיאניזם. הוא העדיף להתמקד באתיקה מעשית, בשאלות כיצד לחיות ולפעול בחיי היום-יום, ולא בשאלות אנליטיות מופשטות בלבד. רעיון מרכזי אצלו הוא השימוש במושגים "עבים" (מושגים מוסריים עשירים בתוכן כמו אומץ או נאמנות). בסוף חייו העריך גם את ניטשה.
הספר האחרון שלו, Truth and Truthfulness (2002), מגן על ערכה של האמת דרך שילוב דיון על דיוק כצדק וכנות כמידה מוסרית. בשיטותיו ניכרת השפעת גישת הגנאלוגיה של ניטשה, ניתוח מקורות הרעיונות.
בספר Ethics and the Limits of Philosophy (1985) ויליאמס מבקר את הנטייה של הפילוסופיה המודרנית לצמצם את כל הבעיות המוסריות לשאלות תאורטיות אחידות. הוא טוען שיש להוריד את הציפיות התיאורטיות ולהתמקד בבעיות מעשיות, בהקשר של פעולות, מחויבויות ואופי האדם.
הוא דן בתאוריות אריסטוטליות וקנטיות, ושם דגש על ההבדל בין סיבות "פנימיות" לפעולה (דחפים ורצונות שמניעים אדם) לבין הניסיון להסביר מעשים בעזרת סיבות חיצוניות בלבד. לטענתו, סיבות חיצוניות אינן יכולות להניע אותנו באמת לפעולה.
ויליאמס גם מזהיר מפשטנות תאורטית שגורמת להתעלמות מהמורכבות המוסרית בחיי יום-יום.
ויליאמס היה מבקר חריף של התועלתנות, תאוריה שמעריכה מעשים לפי התוצאות והאושר הכולל. הוא הציג את מקרה ג'ים: מדען שרואה 20 שבויים, והקצין מציע לשחוט אחד כדי לשחרר את השאר. ויליאמס טוען שהתועלתנות מאבדת את משמעות היושרה והאחריות האישית. היא מתעלמת מההבחנה המוסרית בין פעולות שנעשות על ידי אדם לבין תוצאות שקרו עקב מעשה אחר.
הוא השתמש גם בדוגמאות קיצוניות (טרמינולוגיה מוסרית) כדי להראות שתועלתנות עלולה להצדיק מעשים שאנו מוצאים בלתי מתקבלים על הדעת.
ויליאמס דחה גם חלק ממחשבת קאנט, בעיקר את הדרישה לפעול לפי כללים שאפשר שיהיו חוקים אוניברסליים תמיד. הוא טען שקהילת המחויבויות האישיות, התשוקות והערכים של האדם חשובות לשמירה על זהותו והמוסריות שלו.
ויליאמס פיתח את רעיון ה"סיבות הפנימיות לפעולה": סיבות אמיתיות לפעול חייבות להתחבר לרצונותינו ולמניעים פנימיים. לדעתו, ידע אינטלקטואלי בלבד אינו מספיק כדי להניע אנשים לפעולה מוסרית.
לאחר מותו יצאו ספרים ומאמרים שערכו כתבים וחברים: In the Beginning Was the Deed (2005), The Sense of the Past (2006) ו-Philosophy as a Humanistic Discipline (2006).
ויליאמס זכה בפרסים וכיבודים, נשא מסות לציבור, ושימש חבר בוועדות ציבוריות. הוא הונצח כאביר ב-1999 והעמיד חותם על הפילוסופיה המוסרית במאה ה-20. ברנארד ויליאמס נפטר ב-10 ביוני 2003 ברומא. הוא סבל ממיאלומה, סוג של סרטן הדם, והותיר את אשתו פטרישה, שני בניו ובתו רבקה.
ברנארד ויליאמס (1929, 2003) היה פילוסוף. פילוסוף = אדם שחוקר רעיונות גדולים על החיים והמוסר. הוא התעניין בעיקר ב"מוסר". מוסר = מה נכון ומה לא נכון לעשות.
ויליאמס נולד באנגליה ולמד באוקספורד. הוא טס בספיטפייר כשהיה בצבא. הכיר את שירלי, נישא לה ב-1955, והם הביאו לעולם בת אחת, רבקה. אחרי שנים נפרדו. אחר כך נישא לפטרישה והיו להם שני בנים.
ויליאמס כתב ספרים על איך לחיות חיים טובים. הוא לא אהב רעיונות שמנסים לפתור כל בעיה בשיטה אחת בלבד. הוא חשב שחשוב להבין גם רגשות, היסטוריה ותרבות.
ספר חשוב שלו, Truth and Truthfulness (2002), דן בערך האמת. הוא טען שהאמת קשורה גם לדיוק וגם לכנות.
ב-1985 כתב ספר שבו אמר שפילוסופים צריכים לעסוק בבעיות ממשיות. הוא הסביר שצריך להתחשב באופי ובמחויבויות של אנשים.
תועלתנות = רעיון שאומר שמעשה טוב זה מה שמביא את האושר הרב ביותר. ויליאמס חשב שזה לא מספיק. הוא סיפר על ג'ים, מדען שנאלץ לבחור בין לרצוח אדם כדי להציל אחרים.
ויליאמס אמר שמדובר בבעיה מוסרית קשה. הוא הדגיש שצריך לשמור על יושרה וזהות האדם.
קאנט = פילוסוף שאמר שצריך לפעול לפי כללים שיכולים להיות חוקים לכל. ויליאמס אמר שלאנשים יש מחויבויות אישיות שחשובות גם הן.
ויליאמס חשב שסיבות שמניעות אותנו לפעול הן פנימיות. כלומר, אנחנו פועלים כי משהו בלב או ברצון דוחף אותנו.
אחרי מותו הופיעו ספרים שערכו אחרים על עבודותיו, ביניהם In the Beginning Was the Deed (2005).
ויליאמס קיבל כבוד רב בחייו. הוא חלה במחלה בשם מיאלומה (סוג של מחלה בדם) ומת בזמן חופשה ברומא ב-2003. הוא השאיר משפחה: אישה, שני בנים ובת.
תגובות גולשים