פיטר סינגר

פיטר אלברט דייוויד סינגר (נולד ב-6 ביולי 1946) הוא פילוסוף יהודי-אוסטרלי מהזרם התועלתני (תועלתנות: השקפה מוסרית ששוקלת את התוצאות כדי להשיג את מירב הטוב). הוא מתמחה באתיקה יישומית (בחינה של שאלות מוסריות במצבים אמיתיים) ובביואתיקה (אתיקה ברפואה ובמדעי החיים), והיה משפיע במיוחד בנושא מעמדם המוסרי של בעלי־חיים.

סינגר נולד במלבורן להורים יהודיים מווינה, שברחו מאירופה ב-1938. למד משפטים, היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטת מלבורן. ב-1969 הגיש עבודת מאסטר בשם "מדוע עלי להיות מוסרי?". המשיך לאוקספורד בעזרת מלגה, ועבודת הדוקטורט שלו על אי-ציות אזרחי פורסמה כספר "דמוקרטיה ואי-ציות" (1973). לאחר תקופה באוקספורד ולימוד בניו יורק, חזר לאוסטרליה ולימד בלה טרוב ובמונש, שם ייסד מרכז לביואתיקה אנושית. ב-1996 רץ לסנאט מטעם הירוקים, ללא הצלחה. כיום מלמד במלבורן ובפרינסטון. כתב גם ספר על הקהילה היהודית בווינה מבוסס על מכתבי סבו. סינגר אתאיסט והשתתף בכנס של ברית האתאיסטים הבינלאומית ב-2012.

הספר המפורסם שלו, "שחרור בעלי־החיים", השפיע מאוד על תנועת זכויות בעלי־החיים. סינגר טוען, לפי גישה תועלתנית, שאי אפשר להצדיק פגיעה קשה ביצורים אחרים למען אינטרסים אנושיים זניחים. הוא משתמש במושג "סוגנות" (speciesism), אפליה על רקע המין הביולוגי, וטוען שהיא לא מוצדקת. סינגר אינו שולל לכל המאוחר ניצול בעלי־חיים בכל מצב; הוא שוקל את הכאב והתועלת. בפועל, השורה התחתונה של טענותיו שוללת רוב צורות הניצול, והוא תומך בהפסקת ניסויים בבעלי־חיים ובצמצום שימוש בחיות למזון ולביגוד. בנוסף, היה מיוזמי "פרויקט הקוף הגדול", שמנסה להשיג זכויות חוקיות לקופי-על, והתקדם בכמה מדינות.

במאמרו "רעב, שפע ומוסר" טען שסינגר שאנשים בעלי אמצעים חייבים לעזור לעניים. בספרו "The Life You Can Save" הוא דורש שמדינות עשירות ותושביהן יתרמו יותר לצמצום העוני. סינגר תומך בתנועת האלטרואיזם האפקטיבי, רעיון שמציע לתרום בצורה שמביאה תועלת מרבית ורלוונטית. הוא יזם את הארגון על שם ספרו והציג את הרעיונות בהרצאת TED ב-2013.

בהתאם לתפיסתו התועלתנית, סינגר תומך בזכויות להפלות ובהמתות חסד, במצבים שבהם הסבל הצפוי גדול משמעותית מהתועלת של המשך החיים. הוא טען שיש לאפשר להורים בחירה במקרים של תינוקות שנולדו עם נכויות קשות, במיוחד בשבועות הראשונים לחיים, משום שלטענתו התינוק עדיין לא פיתח מודעות עצמית או שאיפות עתידיות. בדומה לכך, הוא תמך בזכות לבחור לסיים חיים של חולים שאיבדו יכולת לקבל החלטות על עתידם.

עמדותיו של סינגר מעוררות מחלוקת רבה. רבים תוקפים אותו בגלל עמדותיו על המתות חסד והפלות, וטוענים שהן פוגעות ברעיון קדושת החיים. הוא הואשם בצביעות על רקע תמיכתו בחיי אמו בזמן מחלתה, אף על פי שעקרונותיו עצמם נראים כאילו לא יגנו עליה. חלק מקהל זכויות בעלי־החיים תוקף את סינגר, כי תועלתנותו לא שוללת כל ניצול חיות. היועץ המשפטי גארי פרנציון דרש זכויות מוחלטות לבעלי־חיים. מבקרים אחרים, כמו ריצ'רד פוזנר ורוג'ר סקרוטון, העריכו את השפעתו אך טענו שהטיעונים שלו בעייתיים או חסרי עומק פילוסופי.

בין ספריו המוכרים: "דמוקרטיה ואי-ציות" (1973), "שחרור בעלי־החיים" ו"The Life You Can Save". בנוסף כתב "The Ethics of What We Eat" (2006).

פיטר סינגר נולד ב-6 ביולי 1946 במלבורן שבאוסטרליה. הוא פילוסוף, אדם שחושב על מה נכון ומה לא נכון.

הוריה היו יהודים מווינה, והם ברחו מאירופה ב-1938. הוא למד באוניברסיטת מלבורן ואז באוקספורד. כתב כמה ספרים ולימד באוניברסיטאות שונות. הוא גם כתב ספר על הקהילה היהודית בווינה.

הספר המפורסם שלו הוא "שחרור בעלי־החיים". סינגר טען שאסור לפגוע בחיות סתם כי הן שונות מאיתנו. את האפליה הזאת הוא קרא "סוגנות" (אפליה בגלל המין של היצור). בגלל זה הוא תמך בצמצום ניסויים בבעלי־חיים ובאכילה ופיתוח של מוצרים מהחי.

סינגר אמר שאם יש לנו מה לתת, כדאי לעזור לעניים. הוא כתב את הספר "The Life You Can Save" ועזר לקדם רעיון של תרומות חכמות שמסייעות הכי הרבה.

סינגר תמך בזכות להפסיק חיים במצבים של סבל גדול. הוא חשב שלפעמים, כשיש סבל קשה מאוד, אפשר לאפשר אנשים לבחור שלא להמשיך חיים כאלה. זה רעיון שקשה ומעורר ויכוח.

הרבה אנשים לא מסכימים עם הרעיונות שלו. חלק אומרים שהעמדות שלו פוגעות בקדושת החיים. גם פעילים לזכויות בעלי־חיים מתחו עליו ביקורת, כי הוא לא אמר שאסור לחלוטין לנצל חיות.

הספרים המוכרים: "שחרור בעלי־החיים" ו"The Life You Can Save".